אלוף (מיל') עוזי דיין, לשעבר סגן הרמטכ"ל, שוחח היום (שישי) עם רון קופמן ופרופ' אריה אלדד ברדיו 103fm והתייחס לעמדותיו באשר למגעים לטובת עסקת החטופים.
"חתר למגע": מפגן התמיכה בקצין שהורה להפגיז בית בבארי
"שוק פרוץ": הביקורת על בן גביר וחלוקת הנשק לאזרחים - והאזהרה החריפה
על השאלה האם ישראל תסכים לעסקה המסתמנת, לפיה חמאס מעוניין בשחרור 3 אלף אסירים בלבד תמורת כמה חטופים, כמובן לא כולל החיילים והגברים, השיב: "אני אתחמק מהתשובה בדרך מכובדת, אם אני הייתי צריך להחליט על זה הייתי אומר 'כן' כלפי חוץ, שאנחנו היינו מוכנים להרבה מאוד, כי זה צורב לנו וכואב לנו וחלק ממטרותינו, לא רק מטרת המלחמה וכו', אבל לא הייתי אומר, וודאי לא נוקב במספרים וכו', בין השאר בגלל שמה שקורה היום אנחנו נורא יודעים מי חסר לנו, ואת מי מבקשים.
אבל יש שתי בעיות גדולות, אנחנו לא יודעים מי יש לחמאס ואיפה, ומבחינת החמאס הם לא רק קלפי מיקוח במאבק הזה, הם גם ביטוח חיים. זה תמיד יישאר מצב של קלפים, של אנשים, שאתה לא יודע. לכן לדעתי בשלב הזה צריך להמשיך את המלחמה הצבאית בכל הכוח, ולהסתפק בלומר שאנחנו נהיה מוכנים ללכת להרבה אבל לא לגלות את הקלפים של המו"מ".
עוד התייחס להשערות לגבי מספר החטופים שעודם עדיין בחיים: "אמרתי מההתחלה - זה ידוע שאנחנו צריכים לדרוש סימן חיים כתנאי לכל דבר. אבל לא קיבלנו את זה למרות שישראל דרשה את זה בדרכים שונות, העולם לא מכריח את חמאס, לא יודע אם הוא יכול להכריח, ונשאלת השאלה - אתה דורש סימן חיים? לא קיבלת, מה אתה עושה במצב כזה? נגיד מציעים לך 50 חטופים בתנאים שאתה יכול להסכים עליהם - אתה שם את סימן החיים לגבי האחרים כתנאי? אני חושב שהתשובה האמיתית היא לא. אסור להגיד גם שהם לא חיים, כי אתה כאילו מסיר אחריות מהצד השני, צריך להגיד 'הם חיים, הם אצלכם, האחריות היא שלכם', גם אם הצד השני לא אומר שום דבר בעניין הזה".
כשנשאל האם ההתיישבות תביא את הפתרון לפיגועים, זאת על רקע הפיגוע בירושלים, ענה: "התשובה היא כן ולא וכן, אנחנו צריכים לבנות, בגלל שיותר מכל המלחמה הזו הוכיחה שבעצם יהודה ושומרון זה מעין עוטף ציון, המרחק בין נתניה לטור כרם הוא חצי מהמרחק בין עזה לאופקים. לכן אנחנו צריכים לבנות, האם צריכים לבנות לפי מפת הפיגועים? לדעתי לא, אבל האם זה יכול לשמש כנימוק? התשובה כן. אנחנו צריכים לבנות, לאו דווקא במעלה אדומים. צריך לבנות לפי תוכנית ממלכתית אסטרטגית, אבל זה בסדר גם להחליט החלטות מסוג כזה.
"אני מסכים במידה מסויימת שהדרך לא באמת ראויה. אבל במקרה הזה אני דווקא מוכן לקבל את הבשורה כי אני חושב שצריך לבנות, ובפרט במעלה אדומים. נכון שהדרך קצת מתומרנת כזו, ויהיו על זה עוד הרבה דיבורים, אבל כיוון שאני חושב שצריך לבנות אני מקבל גם את הדרך הזו".
על הטענה כי התיישבות היא לא חומת המגן של ישראל, אמר: "אני חושב הפוך. גדלנו על התפיסה שקו המחרשה יקבע את קו הגבול וכו', לכן האחיזה בארץ ישראל היא התיישבות ויעד לאומי, מעבר ליעדים הביטחוניים. הביטחון צריך להגן על ההתיישבות. נכון שהמלחמה הזו מחייבת אותנו לאיזושהי מחשבה אם באמת אנחנו רוצים שעד קו המחרשה יהיו אנשים. אחת המסקנות היא, ואנחנו רואים את זה בגבול הצפון, שאתה לא יכול להשאיר את היישובים בלי חגורת הגנה, רצועת ביטחון או רצועת מוות מעבר להם. הדברים הולכים יחד".
לדבריו, הפתרון לכך הוא "עוד אוגדת מילואים. הלוחמים יבואו מזה שאנשים קודם כל ישרתו 3 שנים מלאות, המילואים יהיו ביותר מגיל 42, ויש דברים שאנחנו מתחילים לעסוק היום, אני כבר עוסק בזה שנים, של גיוס חרדים, הנשים מיצבו את מעמדן כלוחמות. יהיה מאיפה להביא את זה, ומקובל עליי לגמרי שיש לנו כל מיני מסקנות להסיק מזה. לדוגמה, ניקח את המצב בצפון, צריך שמעבר לגבול תהיה לנו רצועת ביטחון. דבר שני, אנחנו צריכים לפרוס את הצבא, למשל בצפון, בין הליטני לבין היישובים, ובצורה כזו אנחנו מבטיחים את זה. בניגוד לתפיסת ההגנה של פעם, אנחנו צריכים לשלוט ברמה מסוימת, ברמה ביטחונית, גם מעבר לקו הגבול".
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm