על רקע התקיפות המיוחסות לישראל בעומק לבנון, מומחים לבונים מזהירים כי מלחמה עם ישראל תמיט אסון על המדינה שמתמודדת עם המשבר הכלכלי החמור בתולדותיה. "המצב היום שונה לגמרי לעומת זה שהיה ב-2006", הסביר היום (שני) סיימון נעימה, פרופ' לכלכלה באוניברסיטה האמריקאית של ביירות, בשיחה עם "הניו יורק טיימס". "אז הייתה לנו כלכלה מתפקדת במלואה, מערכת בנקאית שסיפקה אשראי למגזר הפרטי ותרמה לצמיחה, הייתה לנו ממשלה והיה לנו נשיא".
נתיב יציאה מהקונספציה? בישראל לא מהססים, ונסראללה כבר מהמר על כל הקופה
נעימה הסביר כי אחד המרכיבים היחידים שנותרו בנוסחה המסורתית של לבנון להישרדות הוא הלבנונים עצמם, או יותר נכון אלה שחיים בחו"ל. מחקר של האו"ם משנת 2023 העריך כי העברות הכספים מהעולם עומדות בממוצע על 6.5 מיליארד דולר בשנה, והן מהוות יותר משליש מהתמ"ג. "זה מה שהחזיק את המשק בפעילות. זהו המקור העיקרי של מטבע חוץ כיום מלבד הכנסות מועטות מתיירות. אנחנו לא מייצאים הרבה, ואנחנו מייבאים הרבה", הוא אומר.
כשהוא נשאל כיצד מלחמה עם ישראל עלולה להשפיע על העברת המימון למדינת האזרחים, הוא עונה ללא היסוס: "יהיה קשה מאוד לפזורה הלבנונית להמשיך לשלוח כספים מחו"ל".
לפי "יוזמת המדיניות", מרכז מחקר מקומי, אינדיקטורים של השקעות זרות נמצאות במגמת ירידה מאז החלה המלחמה באוקטובר, מה שמשקף חוסר אמון מצד המשקיעים במדינה. הלחימה פגעה גם בחקלאות ובמגזר התיירות של לבנון, שחלק גדול ממנו מבוסס בדרום ומהווה חלק ניכר מהייצוא.
השירותים הציבוריים והאנשים שמאיישים אותם נשאו בנטל המשבר הפיננסי, ומשכורותיהם הפכו כמעט לחסרות ערך לאחר שהמטבע המקומי איבד מערכו. רבים מהשירותים האלה, הכוללים בתי חולים ותגובות חירום יהיו חיוניים מאוד במלחמה עם ישראל. "אין לנו ציוד כדי לחלץ מישהו מתחת להריסות. אנחנו עושים את זה ידנית באמצעות הידיים שלנו ועם מכשירים פרימיטיביים", אמר חוסיין פאקה, ראש ההגנה האזרחית בדרום לבנון. "מלחמה פוטנציאלית רחבה יותר עם ישראל בהחלט תשפיע על העבודה שלנו עם היכולות המוגבלות", הוסיף.
מי שמצטרפת לדבריו היא לורדה הלו, אחות בבית חולים בביירות, שהמשכורת של 500 דולר בחודש בקושי מספיקה לה לשבוע. "מלחמה עלולה להיות הרסנית לשירותי הרפואה במדינה בגלל הצוות המצומצם והמחסור באספקה וציוד רפואי", היא אומרת בשיחה עם "הניו יורק טיימס".
למעשה, כבר בימים האלה הצבא הלבנוני מסתמך על מימון זר משמעותי כדי לשלם, להאכיל ולהעניק טיפול רפואי לחיילים. למרות שהיא קיבלה סיוע צבאי מארצות הברית בסכום כולל של יותר מ-3 מיליארד דולר מאז 2006, הצרכים של לבנון במישור הזה עדיין עצומים.
"לא יכולתי להאכיל את המשפחה שלי. פעם הרווחתי 1,500 דולר (לחודש) מהצבא, ואז פתאום זה הפך ל-60 דולר, ויש לי בת בת שנתיים בלבד. היא עדיין הייתה עם חיתולים ופורמולה לתינוק. אז הייתי צריך לעבוד בלילה", סיפר חייל לשעבר בצבא לבנון. "הצטרפנו לצבא כדי שנוכל לגדל את הילדים שלנו, אבל זה הגיע למצב שלא יכולנו להרשות לעצמנו לעשות את זה", הוסיף. בסופו של דבר, כך לדבריו, הוא פרש לפנסיה מוקדמת ועזב את הצבא, וציין שחיילים לבנונים חשים מושפלים.
גם אם המלחמה לא תפרוץ בסופו של דבר, אומר נעימה, קריסה כלכלית ופיננסית עדיין אפשרית. "לא הוכנסו רפורמות מאז פרוץ המשבר הפיננסי ב-2019. שום דבר לא נעשה כדי להתמודד עם המשבר. אז שלא לדבר על מה שקורה בדרום, הכלכלה עדיין בנתיב התנגשות בדרך לקריסה מלאה".