חלק מתכנית "היום שאחרי", קובעת כי האחריות לסדר הציבורי ברצועת עזה תתבסס על גורמים מקומיים בעלי ניסיון ניהולי. גורמים מקומיים אלו לא יזוהו עם מדינות או גופים התומכים בטרור ולא יקבלו מהם משכורת. בתוך כך, ח'אלד אבו-טועמה, מומחה לענייני פלסטינים ששוחח עם האתר Jewish Insider, מסביר כי אותם "גורמים מקומיים" הן החמולות, שהן מוקדי הכוח בחברה הפלסטינית. עם זאת, כבר דווח על כך שישראל פנתה למספר חמולות ברצועה, אך אלו הודיעו כי הן מסרבות לשתף פעולה עמה.
הפלסטינים שפועלים עם ישראל בימים האחרונים הם "מנהיגי חמולות, פקידים מקומיים או פעילי פתח. חלקם פשוט אנשים רגילים שלא קשורים לשום פלג ועובדי סיוע מקומיים", מסביר. במקביל, אל"מ (במיל') גבי סיבוני ופרופ' קובי מיכאלי מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, טענו כי התרחיש הסביר ביותר והיחיד הוא ממשל צבאי זמני בצפון רצועת עזה ובח'אן יונס שבדרום הרצועה. לטענתם, ממשל צבאי יבטיח שהסיוע ההומניטרי יגיע לאוכלוסייה החלשה ללא מעורבות של אונר"א או חמאס, תוך שליחת מסר ברור שחמאס הוא אינו אופציה ליום שאחרי המלחמה.
כזכור, ראש הממשלה הציג בחודש שעבר לחברי הקבינט המדיני ביטחוני את "תכנית היום שאחרי חמאס". עיקרי התכנית עוסקים במישור האזרחי ובזהות הגוף האחראי על כך, פירוז הרצועה וחופש הפעולה שיישמר לצה"ל בה. "ישראל תשמור על חופש פעולה מבצעי בכל רצועת עזה, ללא הגבת זמן, לצורך מניעת התחדשות הטרור וסיכול איומים מעזה", נכתב בתחילת המסמך. כמו כן, צוין כי "מרחב האבטחה שמוקם ברצועת עזה בשטח הגובל עם ישראל יתקיים כל עוד קיים בו צורך ביטחוני".
בנוגע לאזור מעבר רפיח, נכתב כי ישראל תפעל למניעת העברת תחמושת לשטח הרצועה. עם זאת, נראה כי נתניהו מנסה בסעיף זה להתחמק מהתייחסות ברורה לאפשרות של פעולה משמעותית עתידית באזור: "ישראל תקיים 'סוגר דרומי' בגבול עזה-מצרים, לצורך מניעת התעצמות מחדש של גורמי טרור ברצועת עזה. 'הסוגר הדרומי' יפעל, ככל הניתן, בשיתוף פעולה עם מצרים ובסיוע ארה"ב, ויתבסס על אמצעים למניעת הברחות ממצרים הן בתת-הקרקע והן מעל הקרקע, לרבות במעבר רפיח.
התרעות פיקוד העורף