ברקע שובן של המחאות ההמוניות נגד הממשלה, ההפגנות בעד ונגד סביב סוגיית גיוס חרדים והצטרפותם של ארגוני המחאה להפגנות למען השבת החטופים, סף המתיחות ברחובות גובר ויחד אתו גם ההתנגשות המחודשת בין כוחות שיטור לבין מפגינים. לצד הכוננות הגבוהה בחודש הרמדאן והכוחות המתוגברים אשר פרוסים במאות מוקדים במאמץ לסכל פיגועים, ריבוי זירות המחאות וההפגנות באחרונה מגביר את מפלס הדריכות במשטרה, אך גם את הביקורת על תפקוד השוטרים.
"מאז ה-7 באוקטובר משטרת ישראל עוברת טלטלה גדולה מאוד", מציין גלעד. "עשרות שוטרים נהרגו בטבח, רבים נפצעו במאמץ לבלום את מתקפת החמאס, והארגון עובד מסביב לשעון בתנאי עבודה קשים. מאז שההפגנות של משפחות חטופים בשילוב עם קבוצות קפלן השונות עלו שלב, התדמית הציבורית של המשטרה הפכה בבת אחת ממושיעים ומגנים על האומה בשבת השחורה לקלגסים שרומסים את הדמוקרטיה בשירות השר בן גביר".
לדבריו, צבר האירועים הביא לחלוקה דיכוטומית של 'שוטר טוב' ו'שוטר רע' אשר יוצרת עוינות כלפי המשטרה ומעמידה את השוטרים בפני משימה מורכבת. "הם מבצעים את תפקידם בשמירה על החוק וההנחיות תוך הפעלת אמצעים לפיזור הפגנות, וזאת מול אמירות קשות המוטחות בהם וניסיון לצמצם קונפליקטים".
על מנת לשנות את המציאות בשטח, סבור גלעד כי על המשטרה לתקשר לציבור, בכל האמצעים הקיימים, מה הקו האדום שממנו מפעילים כוח. "עד כה זה לא נעשה מספיק ברור, גם לא אחרי המחאות שקדמו למלחמה סביב החקיקה המשפטית. צריך להסביר לשוטרים מה מותר להם ובאיזה מצב, ולרדת לרמת ההתנהגות בפועל ולא להסתפק בסיסמאות לא ברורות". עוד הוא מציין כי ניתן לעשות מיפוי של הגורמים הקיצוניים מקרב המפגינים והבהרת הנהלים והמגבלות מבעוד מועד, מה שיוביל לצמצום היקף הפרובוקציות. "הטעות הגדולה היא לנתק מגע ולומר שכולם אנרכיסטים. צריך להראות למתונים שכלפיהם פועלים בצורה אחרת וכך אתה לא מאבד את מי שיכול להשפיע על הקיצוניים".