לראשונה מאז השבעה באוקטובר, הצבא אישר לינה בקיבוץ נחל עוז גם למי שאינו עובד חיוני בו, המשמעות היא שמי שמעוניין ללון בקיבוץ יוכל לעשות זאת, אם הוא מעל לגיל 18. עם זאת, כל השירותים הנלווים לחיים בקיבוץ – בריאות, חינוך, כלבו, תרבות וקהילה לא ייפתחו בשלב זה.
ברשת זועמים: למה לא מורדים את התקהלות המחבלים סמוך לבית שאן
במקום להגיב ב-7/10: צבי יחזקאלי מסביר - זה תרגיל ההונאה שהיינו צריכים לעשות לחמאס
מכתב נשלח מטעם צוות הביטחון לתושבי הקיבוץ וחידד, שמרכיבי הביטחון של הקיבוץ נמצאים בתהליך שיקום מפורט וטרם התממשו במלואם. במכתב נכתב, שתפישת הביטחון הרצויה המתוכננת בעתיד – רחוקה ממימוש. לדוגמה, רישות המצלמות בקיבוץ ובסביבתו, כבישי הביטחון, שדרוג התאורה ועוד - טרם הושלמו. כיתת הכוננות עדיין לא פועלת במלואה והאזור הוא אזור לחימה פעיל עם רעשי מלחמה רבים ומתמשכים, הכוללים תרגילים פעילים של כוחות הביטחון. הדברים נכתבו, כדי שהמעוניינים לחזור מבין תושבי הקיבוץ ייקחו בחשבון משמעויות תפעוליות ורגשיות, לצד האישור הצבאי שניתן.
כל מי שיבחר ללון בקיבוץ התבקש לעדכן את צוות הביטחון וגם את צוות התשתיות בכדי לתאם את הכניסה לבתים בכל הקשור בנושאי השמאות ושלבי ההתקדמות בשיקום הבתים. הכניסה לקיבוץ בינתיים מותרת לתושבים בלבד, למתנדבים ולסיורים מקצועיים מתואמים.
קיבוץ נחל-עוז הוקם ב-26 ביולי 1951 כהיאחזות הנח"ל הראשונה בישראל, זהו היישוב הדרומי והמערבי ביותר בתחומי המועצה האזורית שער הנגב. מקום היישוב נקבע בהתאם לצורכי הביטחון של אותה תקופה, בסמוך לגבול, מאות מטרים מגבול רצועת עזה, מול שכונת שג'אעייה שבמזרח עזה. המוטו הציוני "הגבול יעבור במקום בו יסתיים התלם החרוש האחרון" יושם הלכה למעשה בשדות נחל עוז. לא הייתה גדר סביב רצועת עזה וגם לא כביש מערכת.
בשנותיו הראשונות סבל הקיבוץ מהתקפות פאדאיון ומפגזים שנחתו בשטחו. בשנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים נפלו ארבעה חברי משק בתקריות על הגבול עם רצועת עזה. הידועה שבהן אירעה בשנת 1956 כאשר חיילים מצבא מצרים רצחו את מא"ז הקיבוץ (רכז הביטחון) רועי רוטנברג, בעת שסייר על סוסתו בשדות, הרוצחים התעללו בגופתו. ההספד שנשא הרמטכ"ל דאז, משה דיין על קברו, הותיר רושם עז והוא מטלטל גם בימינו אלה. בין השאר נאמר בו "הנשכח מאתנו כי קבוצת נערים זו, היושבת בנחל עוז, נושאת על כתפיה את שערי עזה הכבדים, שערים אשר מעברם מצטופפים מאות אלפי עיניים וידיים המתפללות לחולשתנו כי תבוא, כדי שיוכלו לקרענו לגזרים – השכחנו זאת? הן אנו יודעים, כי על מנת שתגווע התקווה להשמידנו חייבים אנו להיות, בוקר וערב, מזוינים וערוכים".
מראשית המאה הנוכחית, לאחר שנים של שקט, חזר הקיבוץ להיות מפעם לפעם מטרה לירי פצמ"רים ורקטות קסאם מרצועת עזה. במהלך מבצע צוק איתן סבל היישוב באופן יומיומי ממטחים כבדים של ירי רקטות ופצמ"רים. חלק קטן של התושבים עזבו, ועם התארכות המבצע, ולאחר שדניאל טרגרמן בן הארבע נהרג מירי פצמ"ר, היישוב פונה ממשפחות עם ילדים. בתום מבצע צוק איתן, חזרו לנחל עוז כמעט כל המפונים, והיישוב המשיך לקלוט משפחות חדשות, למרות חידוש ירי הקסאמים והפצמ"רים על יישובי "עוטף עזה". בקיבוץ גרו כ־120 משפחות וכ-400 נפש ב-7 באוקטובר.
ב-7 באוקטובר 2023, במתקפת הפתע על ישראל נכבש הקיבוץ על ידי מחבלי החמאס והג'יהאד האיסלאמי מעזה, שהסתובבו בו במשך שעות רבות, רצחו וחטפו לשטח עזה רבים מתושביו. בנוסף פגעו המחבלים בבתי התושבים, הרסו ובזזו אותם. במהלך הטבח תיעדו המחבלים את מעשי הזוועות והעלו את התיעוד לרשתות החברתיות. הקיבוץ פונה לאחר הטבח והוכרז כשטח צבאי סגור.
מתן וייץ דובר נחל עוז מוסר למעריב היום: "כל שיח על חזרה של הקהילה לנחל עוז יתקיים רק אחרי השלמת כל מרכיבי הביטחון בקיבוץ. לא נחזור לקיבוץ בלי ביטחון והגנה מלאה על כל תושבי ותושבות הקהילה. כבר בימים הראשונים של המלחמה הקיבוץ החליט להפעיל מחדש את הענפים החקלאיים. השבוע, לאחר שיח מתמשך מול הצבא, הוחלט לאפשר גם לינה בקיבוץ במטרה לייצר רציפות למי שנדרש לכך. בשלב זה, כל השירותים הנלווים לחיים בקיבוץ (בריאות, חינוך, תרבות, כלבו וקהילה) לא נפתחים".