כטב"מ התפוצץ אתמול (שבת) בסמוך לקיבוץ כפר בלום בגליל העליון, לאחר שעבר דרך ארוכה מלבנון ולא יורט – ואף לא הפעיל אזעקה בקיבוץ, שלא פונה מתושביו. זוהי אינה הפעם הראשונה שהקיבוץ סופג פגיעת כטב"מ מאז תחילת המלחמה, והתושבים סיפרו כי שמעו את כלי הטיס טס מעל בתיהם בגובה נמוך ואז מתפוצץ ברעש מחריש אוזניים.
50 שנה לטבח בקריית שמונה, ראש העיר: "הוביל להחלטה לפנות את העיר תוך 48 שעות"
"תושבים מאבדים את סבלנותם": בצפון עדיין מחכים לתשובות מהממשלה
"ישבתי במרפסת עם בתי בת ה-12 כדי לשאוף אוויר ולהתאוורר. לפתע שמעתי זמזום מעל ראשי - אך לא ייחסתי לרעש חשיבות מיוחדת", סיפרה ל-"מעריב" נתי אזרד, תושבת הקיבוץ. "לאחר כשלוש דקות שמענו בום מטורף, כל הבית שלי רעד - וברחנו מיד לתוך הממ"ד.
"אנחנו וגם כל יתר השכנים נלחצנו ולא הבנו מה קורה - מאחר שלפני או אחרי הפיצוץ כלל לא נשמעה אזעקה. מסתבר שהכטב״ם עבר דרך ארוכה מלבנון עד שהתפוצץ, הוא חלף מעל כל הבתים של ההרחבה בקיבוץ ורק לאחר מכן התנפץ. המקרה היה יכול להיגמר בצורה אחרת וקטלנית, ואני לא מצליחה להבין כיצד לא יירטו את הכטב״ם, איך בשום רדאר לא קלטו אותו", היא מוחה.
״כל תושבי הקיבוץ ישבו בחוץ במדשאות שלהם עם הילדים, זו סכנת חיים. עכשיו אצטרך לחשוב פעמיים-שלוש אם בכלל לצאת לגינה. זו כבר פעם שנייה או שלישית שמתנפץ בקיבוץ כטב״מ ללא התרעה מוקדמת, וזה נס שאף אחד לא נפגע", היא הוסיפה: "על אף המצב, עדיין לא מפנים אותנו. אנחנו שומעים את כל תקיפות חיל האוויר בלבנון, ואת כל הטילים שמתפוצצים אצלנו וגם ביישובים הסמוכים. אנחנו לא יכולים להמשיך לחיות כך, בתחושה שמתעלמים מאיתנו לחלוטין ומשתמשים בנו כמגן. משאירים אותנו להתמודד עם המצב כאן לבד - שכחו אותנו".
"כששמענו את הפיצוץ היה ברור לנו שזו נפילה", סיפרה רעות נון, שכנתה של אזרד. ״הילדים מיד קפצו לממ״ד, נלחצו וצעקו. הם בחרדות, חיים מפיצוץ ליירוט. המצב הזה מוביל אותנו לאי ודאות שגורמת לנו לפחד לצאת מהבתים. הילדים בחרדות עצומות, אי אפשר להתרגל למלחמה.
"אני בסך הכול אזרחית שרוצה להגן על ילדיה, מבקשת שיפנו אותנו מפה, שיעזרו לנו לקחת את הילדים שלנו למקום בטוח, ויגרמו לכך שהבית שלנו יהיה מקום שבטוח לחזור אליו. אנחנו לא רוצים לחזור לגור כאן אם תהיה סכנה שיום אחד נעבור גם אנחנו את שבעה באוקטובר. כל עוד אנחנו פה, השאלה היא לא אם יקרה אסון - אלא מתי".