הציבור הישראלי חלוק בדעתו על האופן שבו ישראל צריכה להגיב למתקפה האיראנית, אבל העניין של הציבור בסוגייה ופוחת ככל שאנחנו מתרחקים מהמתקפה. כך עולה מניתוח מיוחד שערכה חברת המודיעין העסקי "באזילה" עבור מעריב.

הנתונים שנאספו במהלך הימים האחרונים מנתחים את כמות ותוכן השיח ברשת אודות התגובה הישראלית האפשרית למתקפה רחבת ההיקף ששיגרה איראן לעבר ישראל ביום שבת. מהתמונה שעולה שיקללו מומחי באזילה את "מדד האהדה", שמנטר את כלל הסנטימנט הציבורי השולט בשיח אודות הסוגיות הנבחנות באתרי האינטרנט וברשתות החברתיות. 

יירוט טילים איראניים (צילום: REUTERS/Amir Cohen)
יירוט טילים איראניים (צילום: REUTERS/Amir Cohen)

התמונה שעולה מניתוח הנתונים היא שכלל הציבור הישראלי תומך בהוצאה לפועל של תגובה ישראלית למתקפה האיראנית, אולם קיימת מחלוקת עזה בשאלה מתי צריך להגיב – מיד או בהמשך במועד מתאים – וכיצד – באופן נקודתי, נרחב או דיפלומטי. כמו כן עולה שהציבור שמתנגד לתקיפה מנמק זאת בחשש מהסלמה רחבה שתוביל למלחמה קשה וכואבת.

היקף השיח אודות הסוגיה היה גדול מאוד, אולם ניכרת באופן מובהק ירידה בהיקף השיח בנושא ככל שמועד התקיפה האיראנית מתרחק. רוב השיח התקיים ביום ראשון, כאשר בימים שני ושלישי ההיקף ירד באופן משמעותי. 

39% מהשיח הוגדר כתומך ביציאה לפעולה, והנימוקים המרכזיים שהועלו הם החשיבות בהפגנת עליונות צבאית; הצורך להרתיע את איראן מלבצע תקיפות נוספות; ההזדמנות לפגוע ביכולותיה הצבאיות של איראן בדגש על תכנית הגרעין; וכן הבעת עמדה לפיה המתקפה האיראנית היתה צעד חסר תקדים שאסור להבליג עליו.

אימון כוחות צה''ל בצפון (צילום: דובר צה''ל)
אימון כוחות צה''ל בצפון (צילום: דובר צה''ל)

אימון סייבר לקראת מלחמה בצפון (צילום: דובר צה''ל)
אימון סייבר לקראת מלחמה בצפון (צילום: דובר צה''ל)

שיעור זהה של 39% מהשיח הוגדר כשלילי בנוגע לאפשרות של יציאה למתקפה נרחבת באופן מיידי. הנימוקים המרכזיים שהועלו היו הטענה כי ישראל לא ערוכה למתקפה מרובת טילים; החשש שתקיפה ישראלית באיראן תוביל למלחמה אזורית כוללת; קריאות להכיל את התקיפה האיראנית אך לפגוע בה בדרך דיפלומטית של סנקציות מטעם מדינות המערב; טענות לפיהן ההישג הישראלי הושג בזכות סיוע רחב מבעלות בריתה ולכן אינו בהכרח מייצג תוצאות תקיפה איראנית נוספת שעשויה להתרחש במקרה של הסלמה; וכן אמירות לפיהן לפיהן רה"מ נתניהו מעוניין בתקיפה כדי לפתוח במלחמה שתאפשר לו לשמר את שלטונו. יתר השיח הוגדר כ"מאוזן", דהיינו קיים במידה שווה את אותם הנימוקים בעד ונגד.

מבחינה פוליטית ניכר כי חוסר האמון המתמשך בראש הממשלה וחבריה מקשה על חלק מהציבור לתמוך בתקיפה ישראלית. כמו כן, התבטאויות של שר האוצר בצלאל סמוטריץ והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בנושא הורידו את הלגיטימציה של תקיפה בקרב חלק גדול מהציבור, בין היתר על רקע טענות כי השניים חסרי הבנה צבאית ומדינית.

חברת באזילה מנטרת באמצעות כלים מתקדמים את השיח ברשתות החברתיות ובאתרי האינטרנט המרכזיים בישראל. ניתוח נתוני השיח עשוי להצביע על שינויי עמדות בציבור בשלב מוקדם, ייתכן לפני שהן מקבלות ביטוי באמצעים נוספים דוגמת מחקרי שאלה מסורתיים וסקרים מבוססי שאלון.