תחקיר ראשוני של התקרית בחג שבה נהרגו רס"ר קאלקידן מהרי ורס"ר עידו אביב במרכז הרצועה, מעלה כי מדובר בירי דו צדדי. אמיר בוחבוט דיווח הערב (שלישי) בוואלה כי לוחמים מצאו מסתור במבנה ברצועה, וטנק מגזרה סמוכה זיהה תזוזה, וירה לעברם מבלי לדעת כי מדובר בחיילי צה"ל. מחבלים שזיהו את ההתרחשות פתחו באש טילי נ"ט ופצמ"רים לעבר המבנה והצליחו לפגוע בלוחם מהכוח ולפצוע אותו. 

מתקרבים לפעולה ברפיח? נתניהו רומז: "הודף את לחציו של ביידן"
"מוסר את המפתחות לחמאס": הבלוף הגדול של הכניסה לרפיח נחשף?

נפילתם של מהרי ואביב מהווה את האבידה הראשונה לכוחות צה"ל מזה כשבוע. בן ג׳קוב, חברו של עידו ספד גם כן: ״צער עמוק על נפילתו של עידו אביב, לוחם, אדם מקסים, מחויך תמידי ונעים הליכות. בפעם האחרונה שנפגשנו על בירה כתמיד עם דשה בת זוגו, היה זה באחת החופשות של עידו מהמילואים, הודיתי לו על כל מה שעושה בשבילנו וביקשתי שישמור על עצמו. לא דמיינתי לעצמי שזו הפעם האחרונה שנתראה״. 

טנק בעזה. חרבות ברזל (צילום: רויטרס)
טנק בעזה. חרבות ברזל (צילום: רויטרס)

הבעלים של מועדון "סרף סייקל" וחברו הטוב, גיל הורביץ: "בצער רב וביגון קודר, אנחנו המומים וכואבים על נפילת עידו אביב שלנו בטרם עת, עידו הוא חבר יקר ועמוד התווך במועדון שלנו, עדיין לא מעכלים והכאב הוא עצום".

"איזה יום עצוב. אחד הפרחים הכי יפים שפגשתי ביקום הזה. ילד עם נתינה אין סופית, חום ושמחת חיים. מלא באנרגיות טובות לכולם. הלם". ספדה לו הגולשת ומדריכת הגלישה, עדי בידוק. "זו אבידה גדולה לא רק לנו אלא ליקום כולו. ילד מקסים עם אנרגיות טובות, תמיד מחייך, תמיד עוזר ותמיד בנתינה לאחרים".

אחייניתו של רס"ר קאלקידן מהרי, טל זרביב מנור, ספדה לו בטוויטר: "קלקידן, דוד שלי, האח הקטן של אמא, נפל בקרב בעזה. צודקים כשאומרים שתמיד מדובר בטובים ביותר. האיכותיים, הציוניים, האופטימים, אוהבי האדם והארץ. נלקח מאיתנו המובחר ביותר שלנו. זה שעלה לארץ לבד בגיל 18, השאיר את אמו האהובה באתיופיה ויצא בנחישות להגשים חלום.

"למד עברית מאפס. התגאה בכל ליבו לעלות על מדים ולשרת את המדינה. תכנן צעד אחרי צעד, בהתרגשות אמיתית ומדבקת, את החיים שלו פה - כישראלי. קורס הנהיגה - שתהיה פרנסה, הצילום - הכישרון שירש מסבא, קאנו - החברה שאהב ואיתה תכנן להתחתן ולהקים משפחה. תמיד ידע לשמור על קשר עם אמא אלמז הרחוקה שלו. לבקר, לשלוח כסף, לצלצל ולדרוש בשלומה. את הזעקה שיצאה מתוכה כשהתבשרה בביתה באדיס אבבה על מות הבן הלוחם - שמענו עד ירושלים, והלב רעד".