"צריך לעשות הכל. למדינה הזו אין תקומה אם הילדים, ההורים והאחים שלנו ולא יחזרו לחיק משפחתם. מנהיגים שלא מבינים את זה או לא פועלים בכיוון לא צריכים להיות שם", אמר הבוקר (ראשון) רונן נאטורה, אביו של עומר הנמצא בשבי מאז השבעה באוקטובר, בריאיון לתכנית "שבע-תשע" עם אודי סגל וענב דוידוב ב-103FM.
המאמצים לעסקת חטופים: חמאס יגיש את תשובתו; אלו עיקרי המתווה
המהלך של ארדואן צפוי להזיק יותר לכלכלה הטורקית - לעומת הישראלית
נאטורה מספר על בנו, עומר: "הילד שלי לא היה חייב להתגייס, הוא בחר לעשות זאת. עומר, שגדל בארה"ב, גדל בתוך הידיעה הזו - שאנחנו דור שנלחם ולא מוותר. איך אני אמור להרגיש כהורה? נתתי את היקר לי ופה מתעסקים בפוליטיקה זולה? יכול להיות שמישהו כדי לשמור על הכיסא שלו לא מוכן להחזיר לי את הילד?".
על ההתמודדות האישית שלו ושל המשפחה הוא פותח ואומר כי "אנחנו תקועים בשבעה באוקטובר, לא מצליחים לצאת משם. עוברים חגים, הכל מתחבר לחופש ולאי החופש, ולתקומה שהמדינה צריכה לראות, אבל משפחות החטופים ובטח אנחנו שגרים בארה"ב ונמצאים כל הזמן בנסיעות, החיים שלנו נעצרו לחלוטין, אנחנו רק מחפשים את התקווה ואת קרן האור שאנו כל כך צריכים בשביל שתהיה לנו אפשרות באיזשהו שלב לחבק את הבן שלנו בחזרה".
"גדלנו, גם בצד שלי וגם בצד של אשתי אורנה, זיכרון חזק של השואה ושל מה שהעם שלנו עבר אז. ברמה האישית אבא שלי היה ילד קטן וצנום, ונרדף בילדות בגלל שהיה יהודי. הוא לקח אחריות על חייו בגיל צעיר, נהיה חזק ונשבע להגן על עצמו ועל המשפחה שלו. ב־1943 אמרו לו שהולכים לקחת אותם, הם ברחו ליער, ושם הם פגשו את הפרטיזנים. הזיכרון הזה תמיד היה חזק אצלנו", אומר רונן, באמירה שזוכה למשמעות ולדגש רחב יותר על רקע ההתנגדות האחרונה של הרב ישראל מאיר לאו להשוואת השבעה באוקטובר לשואה.
"אין ספק שיש לנו שקיפות הרבה יותר גבוהה מהממשל האמריקאי, יש לנו חיבוק ותמיכה. מאכזב לראות שאנו לא מקבלים את אותה שקיפות ואת אותו יחס. רוצה להאמין שהמנהיגים במדינה, בראשות נתניהו, רוצים לעשות הכל כדי להביא את הילדים שלנו הביתה. אני לא יכול לחשוב אחרת", משתף האב בתחושותיו.
"כנראה שהעסקה שמונחת על השולחן היא עסקה שישראל הלכה בה כברת דרך, ואנחנו קרובים מתמיד למצב בו יהיה אפשר להתחיל להתקדם. אם העסקה תיפול - האחריות היא על הממשלה ועל רה"מ. אנחנו משחקים בחיי אדם, הבן שלי כבר 212 יום במנהרות. עם מי אנחנו משחקים? אנחנו במצב נואש. אנחנו לאט לאט נגמרים. אין לנו מושג באיזה מצב הילדים שלנו נמצאים".
מירב גונן לשם, אימה של החטופה רומי, מצטרפת לקריאות ומציינת ש"יש הרבה מאוד דברים שצריך לעשות". "לפעמים הממשלה נעזרת בנו ככלי כדי ללחוץ על מדינות אחרות. יש 23 אזרחויות שונות בין החטופים, לקח זמן לרתום חלק מהמדינות לבוא לקראתנו. בין החטופים יש את כל הקשת הפוליטית, אז זה לא משהו פוליטי. אך יש פה הנהגה והיא צריכה לקבל החלטה. הייתי ממליצה שההנהגה לא תהפוך את זה למשהו פוליטי, אלה צעקות מאוד לגיטימיות", היא מוסיפה בהקשר הפוליטי.
"אצלנו במדינה יצא שמי שצועק חזק הוא הרוב. זה לא באמת ככה. לא כולם מסכימים איתם", מדגישה גונן לשם ומתייחסת לדבריהם האחרונים של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
סייעה בהכנת הכתבה: מיכל קדוש, 103fm