בצה״ל אף הציבו מגוניות ומערכות צופרי ״צבע אדום״. עכשיו יתחקרו בצה״ל מה הוביל ששני הכוחות שהיו מוצבים בשני מתקנים שונים של צה״ל בשטח נפגעו מהירי. שגרת ההמתנה היא אתגר הן ברמת החייל הפשוט שנדרש מצד אחד להיות דרוך, ממוגן במיגון אישי כל העת ומצד שני הוא נשחק בחוסר עשיה מבצעית. משהו כמו ״אריה בסורג״.
האתגר הזה ידוע ומוכר לדרגי הפיקוד שנדרשים לשמור את הלוחמים ברמת דריכות מבצעית ומוכנות ללחימה אבל המפקדים יודעים כי ההמתנה. זאת שוחקת וגם הופכת את הכוחות והמערכים לנצפים ופגיעים על ידי האויב שנמצא בקווי ההגנה שלו ממול. צודקים בפיקוד הדרום ובצה״ל שנדרשת כאן הכרעה ברורה של הדרג המדיני. אם הולכים לפעולה ברפיח האירו את האור הירוק. אם נסוגים מפעולה הציבו את האור האדום וקפלו את הכוחות לאחור.