אלוף במיל' יעקב עמידרור, יו"ר המל"ל לשעבר ועמית בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, שוחח היום (ראשון) עם בן כספית ואריה אלדד ברדיו 103FM ושיתף בנקודת מבטו על משמעויות עסקת החטופים, יחסינו עם ארצות הברית והפעולה האפשרית ברפיח.
"צריך לשלם מחיר אדיר עבור החטופים. מחיר גבוה מאוד, כולל מחיר דמים. לחכות 60 יום ואחרי זה ברור שהחמאס יהיה מוכן יותר טוב למלחמה, אבל לא בכל מחיר. אם הדרישה של החמאס היא שנפסיק את המלחמה באופן סופי ושנצא מעזה, עדיף ללא עסקה".
"צריך לזכור שלאחר תקיפת הכור בגרעיני בעיראק האמריקנים עצרו את אספקת ה-F-16 לישראל, הם חשבו שזו תהיה טעות לתקוף את הכור הגרעיני בעיראק, זה לא יהיה המקרה הראשון שהאמריקנים מפרשים לא נכון את המציאות ביחס לפעולות שישראל עושה, אבל אני כלל לא בטוח שמדובר בעיכוב כי אני מבין שהמשלוח נמשך, יכול להיות שהם רצו לאותת? יכול להיות".
עוד הוסיף: "אני יודע שיש המון ישראלים, חלקם (בן) אפילו אתה מכיר, שהיו מאוד שמחים לרמז כזה בשביל להראות כמה המצב שלנו קשה. יש ישראלים שטורחים להדגיש את המצב הקשה, גם מעבר למה שהוא קשה באמת".
"אנו לא יודעים מה יש ברפיח, אנו יודעים מה היה ברפיח לפני המלחמה, אבל לרפיח הייתה נסיגה המונית של מחבלים, יכול להיות שיש שם כמות אדירה של מחבלים. צריך לקחת בחשבון שדווקא ברפיח היום נמצא רובו של הארגון, ברגע שלחמאס ישאר עוגן של מערכת ארגונית פועלת, עם יכולת פיקוד ושליטה, זו תהיה התחלה של בניית הכוח הצבאי שלו מחדש. זה שזה קרוב למצרים על ציר פילדלפי רק יקל עליו ולא יקשה עליו, ולא ניתן לנטרל את ציר פילדלפי בלי לקחת את רפיח".
כשנשאל אם החזרת העזתים לצפון הרצועה תוביל לתמונת מראה של מה שקרה ברפיח השיב: "לא אם נעשה את זה בצורה חכמה. אם נאפשר לחזור צפונה תוך כדי פיקוח, במקום בו אתה יכול לראות מי האנשים שעוברים, ומוציא החוצה אנשים החשודים בעיניך בגלל גילם ומאפשר לכל הילדים, נשים, וזקנים, לעבור אתה כנראה תקבל מעט מאוד מחבלים נוספים בצפון. מה גם שבצפון אין מערכת שליטה וייצור תחמושת.
"בשביל להבין את המשמעות - אנחנו הגענו בתחילת המלחמה לביה"ח שיפא אחרי חודשיים עם שתיים וחצי אוגדות, אחרי שיצאנו מהצפון וחזרנו לשיפא הגענו לשם תוך חצי שעה עם שניים וחצי גדודים ולא נורה כדור אפילו כדור אחד על הכוח כי המערכת מפורקת ואין לה יכולת לארגן ירי. גם אם יחזרו האזרחים זה לא יהפוך את צפון הרצועה לאזור כמו רפיח היום, ממש לא".
עריכה: אליעזר בן יהודה