ענת אנגרסט, אמו של סמ"ר מתן אנגרסט החטוף בעזה ובת לניצול שואה, שוחחה הבוקר עם אודי סגל וגיא פלג ברדיו 103FM, בצל יום השואה, ההכנות לפעולה ברפיח ונפילת עסקת החטופים

"התחושות הן קשות מאוד. אני אתחיל בהקשר של יום השואה - אבא שלי ניצול שואה, יחיד ממשפחה שלמה. מתן גדל בצל סיפורי השואה, עם סבא שגדל יתום מהורים, אבל זה שיש לנו כרגע מדינה ששומרת על אזרחיה. היום תחושת הבגידה חזקה מתמיד על ידי אותה מדינה שמתן יצא להגן עליה. מתן הוא חייל שבאותו הבוקר היה בלחימה, נחטף פצוע, איבד את שלושת חבריו לצוות הטנק. מתן מוחזק שם באחריות המדינה, באחריות אותם שרים צמאי דם שדואגים כל בוקר מחדש לטרפד כל אפשרות להוציא אותו משם. חשוב שידעו גם החיילים שהולכים ללחום שם - שחס וחלילה, בתרחיש כזה, לא ברור מה סדר מה העדיפויות של המדינה יהיה". 

מוקף בחטופים רבים: סגן הרמטכ״ל האמריקאי לשעבר חושף פרטים חדשים על סינוואר

מתן, אוהד מכבי חיפה, היה אמור להשתחרר מצה"ל בחודש אפריל ולנסוע עם משפחתו לטיול, אליו ספרו יחד את הימים.

"את מתן ראו המשוחררים ביום החמישים למלחמה. הוא אכן פצוע, פצוע מאותם האירועים של שבעה באוקטובר. הוא היה אמור כבר להיות כאן בשיקום פיזי, נפשי, הוא עבר שם אירוע לא פשוט. במקום זה אנחנו רק מקווים כאן שיצר ההישרדות שלו מחזיק אותו בחיים, כמו שאנחנו מנסים לשרוד את התקופה הזו. מדברים על חיילים ששם, על הגברים הצעירים, שהם רחוקים בכלל בסדר העדיפויות של גם אם תהיה עסקה. אני רוצה רק להדגיש, מתן לפני שהוא חייל הוא ילד, ילד שגר בבית עם עוד שלושה אחים. מתן בן 21, ציין יום הולדת בשבי". 

על ההתמודדות של בני המשפחה מספרת אנגרסט: "זו מלחמה יום יומית, סיוט, שלנו, של הילדים. הילדים לא הולכים לבית הספר, לא במסגרות, לא מסוגלים. הציוצים, התקשורת, האמירות, זו כזו טלטלה נפשית שלפי הסדר צריך כל יום להרים כאן מישהו מחדש. אני לפחות מרגישה שאני מתעסקת בלשרוד, ממש בלשרוד את התקופה. אני אומרת שעכשיו שורדים, אחר כך נטפל בעצמנו. אני מאוד מקווה שזה גם מה שמלווה את מתן, שיודע שהוא כרגע צריך לשרוד את זה. כשהוא יחזור, בע"ה, אנחנו כולנו נעזור לו להשתקם. 

כשנשאלה על ההתנהלות מול גורמים במדינה השיבה: "ברמת הרווחה, הליווי האישי פה במשפחה על ידי קצין שבויים נעדרים, ליווי צמוד מאוד. דואג לנו באמת לכל מה שאנחנו מבקשים.

"מבחינת שרי הממשלה אנחנו נתקלים באטימות. אנחנו כל פעם נדהמים מחדש כשהשרים אפילו לא מכירים מי החטופים שם. אנחנו יוזמים את הפגישות, שום טלפון ושום פנייה מאף שר ביוזמתו, כל התקופה הזו. עצוב מאוד. במיוחד השרים שאמורים לקבל את ההחלטות הקשות - אנחנו חווים את זה שהם לא ממש מסוגלים להסתכל לנו בעיניים. אנחנו מבינים שערכי המוסר שלהם שונים, הפוכים, לפחות מהערכים שאני גידלתי עליהם את מתן".

בעניין עסקת החטופים והפעולה ברפיח, עמדתה של אנגרסט ברורה: "אני בשלב הזה, אחרי שבעה חודשים, כמעט בטוחה שהפעולה שתהיה עכשיו ברפיח היא פעולה ללא תוכנית חוץ מיצר נקמה. אני כמעט בטוחה שראש הממשלה היה מקבל החלטות אחרות אם לא היה מוקף באותם שרים קיצוניים. נחזור לשמוע לצערי 'הותר לפרסום', ויהיו עוד הרבה קורבנות, עד שנבין שהייתה אפשרות לעצור את זה עם איזשהו הסדר מדיני.

"החיילים שלחמו שם ובאים לבקר אותנו, אומרים באופן חד משמעי שכל מה שהם ראו לנגד עיניהם זה רק השבת החטופים, וכשהגיעה הזדמנות כזו זה מה שצריך לעשות, ובכל מחיר. הייתה הזדמנות כזו, ובשבת דאגו לטרפד אותה בתדרוכים כאלו ואחרים. היינו קרובים לזה, יכולנו ללכת לעסקה כוללת, יכולנו לסיים את האירוע ולהביא איזושהי נחמה למדינה, בתקופה הזו שהיא כל כך צריכה אותה, אבל יש מי שדאג שזה לא יקרה. זה אכן לא קורה.

כיסא ריק לחטופים שבשבי חמאס (צילום :מטה משפחות החטופים)

אני רוצה עוד לספר שיש הרבה שרים, דווקא מהצד הימני של המפה, שאומרים לנו שרפיח היא סוג של הרפתקה, שאנחנו לא ממש יודעים איך נצא ממנה, אז אנחנו נכנסים לשם ולא יודעים בדיוק איך נצא - מיטוט חמאס, כמו שהבטיחו, לא יהיה. בתחילת המלחמה אמרו לנו שבהזדמנות הראשונה שתהיה ילכו לעסקה, אבל כרגע חמאס לא בשלים לזה והמחיר הוא לא רק סיום המלחמה והחלפת שבויים. אני יודעת שלא אמרו לנו את האמת, כי הם לא מבקשים חלקים מירושלים, הם רק דורשים ערבויות לזה שהאירוע הזה יסתיים והמדינה לא מוכנה לתת את זה, והבן שלי שם באחריות אותם אנשים".

סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm