סמ״ר ירין מארי פלד ז״ל בת 21 מקיבוץ בארי וסמלת שיר ביטון ז״ל בת 19 מאשדוד שירתו כחובשות קרביות בחטיבה הצפונית באוגדת עזה. הן היו חלק מצוות הטנ״צ (טיפול נמרץ צבאי) כשבבוקר השביעי לאוקטובר תפסו כוננות במוצב נחל עוז. שתי החובשות הצליחו לחץ עצמן מהמיגונית של הסמבציו״ת שהותקפה בירי וזריקת רימונים על ידי המחבלים שחדרו למוצב. הן הגיעו למגורי הבנות והצליחו להדוף בירי מחבל שניסה לחדור לחדרם.
דקות אחר כך כאשר הן נעות במבנה הן נתקלו פעם נוספת. המחבלים זיהו אותן ופתחו בירי והשליכו לעברן רימונים. במשך יומיים הם הוגדרו על ידי צה״ל כנעדרות. עד שקציני הנפגעים הגיעו לאשדוד ולקיבוץ בארי ובפיהם הבשורה הקשה על נפילתן בקרב. שאלת מיקומן של הלוחמות בשדה הקרב עלה לא אחת לפני השביעי לאוקטובר. אבל אצל סמ״ר ירין וסמלת שיר לא היתה כל שאלה היכן הן ישרתו.
כבר מגיל 14 הן החלו להתנדב במגן דוד אדום. ירין בתחנת מד״א אופקים שיר בתחנת מד״א אשדוד. היה ברור להן שהן יתגייסו לצה״ל וישרתו כחובשות קרביות. אחרי טירונות חיל הרפואה וקורס חובשות בבה״ד 10 הן שובצו כחובשת קרביות בצוות הטנ״צ של החטיבה צפונית באוגדת עזה.
״אנחנו גרים באשדוד קמים בשבת לקול אזעקות צבא אדום. בשעה 06:45 קיבלנו הודעה מוקלטת משיר. בהודעה היא אומרת שהן במיגונית ושיש ירי אבל הן לא יודעות מה קורה. היא מסיימת את ההודעה כשהיא אמרת לנו שהיא אוהבת אותנו. בסוף ההודעה אנחנו שומעים צרורות ירי״- מספר אסי אביה של שיר.
באותה שעה בדיוק בקיבוץ בארי בני משפחתה של ירין פלד: ״ההתקפה תפסה אותנו בבית וירין עשתה שבת בנחל עוז. את כל ההתקפה עברנו בממד מעל 25 שעות. הצלחנו לדבר עם ירין כשהיתה במיגונית היא הספיקה לשלוח הודעה קצרה בה היא כתבה שיש חדירה ושהיא אוהבת אותנו. היא שלחה גם צילום שלה אבל אחר כך נותק הקשר״, מספרת טל אמא של ירין.
״בשעה 15:30 צה״ל כבש מחדש את המוצב אנחנו מנסים להתקשר לשיר אבל אין מענה. אנחנו נחשפים לסרטונים מהמיגונית ומבינים שהתצפתניות נחטפו מהמגונית. האמנו שהיא בין החטופות התחלנו לבחון את הסרטים לחפש אחריה״, מספר האבא אסי.
ההורים של שיר וירין מספרים על אהבה של הבנות לשירות הצבאי כחובשות קרביות בחזית הפעילות המרכזית של צה״ל בעוטף עזה: ״שיר לא סיפרה לנו יותר מדי. ידענו שזה מה שהיא רוצה לעשות לשרת כחובשת בחטיבה מרחבית. שיש את הכי הרבה אקשן. אנחנו נחשפנו לפעילות שלה מתמונה בעיתון בה היא נראית רוקנת מעל נפגע ומעניקה לו טיפול רפואי. הייתי כל כך גאה בבת שלי״ אומר האב.
טל פלד מספרת על ירין בתה: ״היא היתה כבר ברישום ללימודי סיעוד ופראמדיק באוניברסיטה. אבל אז היה בגזרה אירוע רב נפגעים וירין ניהלה את האירוע והטיפול בנפגעים. קצין הרפואה של האוגדה התרשם מאוד מהתפקוד שלה באירוע וביקש ממנה לדחות את התוכניות שלה ולחתום קבע. היא בהתחלה סירבה אבל הצבא הפעיל עליה מכבש והיא הסכימה להמשיך בשרות קבע. היה חשוב להם לעשות שירות משמעותי. היה לה חשוב לשרת ולהגן על הבית לשרת בעוטף. היה לה שירות משמעותי היא מאוד אהבה את היחידה, את הצוות ואת העובדה שהיא יכולה להעניק סיוע לנפגעים בין אם חיילים או אזרחים״, אומרת האם טל.
״היא הקדישה מתוך 24 שעות ביממה 23 שעות לטובת משמרות במד״א ללמוד להתמקצע״, אומרת האם. "החלום של שיר היה להמשיך בלימודי רפואה היא אהבה את העשיה שלה בצבא זאת הסיבה כשחשבנו איך נקיים את מפעל ההנצחה היה ברור לנו שאנחנו חייבים להמשיך את הדרך של שיר. פתחנו במבצע גיוס המונים כדי לרכוש ולתרום אמבולנס לתחנת מגן דוד אדום באשדוד. הצלחנו לגייס ולרכוש אמבולנס. אז יצא איתנו תורם שמימן רכישה של עוד שלוש אמבולנסים להנצחתה של שיר וכן לבניית חדר הדרכה בתחנת מגן דוד אדום בעיר שבו יעובדו הכשרות לצוותי ההצלה. החדר יונצח בשמה של שיר״, אומר האב.
ביום חמישי לקראת יום הזיכרון התקיימה צעדה לזכר שיר ביטון באשדוד ובסיומה הושקו האמבולנסים וחדר ההנצחה לזיכרה. ״ירין היתה המרכז של המשפחה הדבק של כולנו עם אישיות כובשת מצד אחד ילדה מאושרת תמיד עם חיוך שאהבה לצחוק להשטות עם החברים. היא ניהלה מערכת זוגיות של חמש שנים עם עידן אהבת נעורים שהפכה לאהבה בוגרת. היא שיחקה כדורעף בקבוצת הפועל אשכול ואף זכתה עם הקבוצה באליפות המדינה. אבל מעל הכל היא אהבה את ההתנדבות במד״א ואת התפקיד כחובשת בצה״ל. אנחנו הינו גאים בירין ועכשיו אנחנו עושים הכל כדי להמשיך את דרכה״, אומרים טל ונימרוד הוריה של ירין.
וכשההורים של ירין ושיר נשאלים על כך שהבנות שלהם נפלו כלוחמות בחזית הלחימה והשאלה האם נכון לשבץ חיילות בתפקידי לחימה בחזית הם אומרים בנחרצות הבנות יכולות לעסוק הכל לעיתים טוב יותר מהחיילים בנים. ״אין הבדל בין חייל לחיילת. החיילות יכולות לעשות כל תפקיד לחימה וראינו שהלוחמות פעלו בגבורה ומקצועיות במהלך ימי הלחימה״- אומרים ההורים השכולים.