"הוא היה שקט מאוד, גם כשהיה לחוץ מסביב, הוא היה שקט לגמרי, שקול לגמרי. היו לי כל מיני מפקדים בצבא - לפניו, אחריו - הוא נתן הרגשה יוצאת מן הכלל", הוסיף ואמר, "עד היום אני אסיר תודה למקומות שהוא יכול היה לקחת אותי ולבד לא הייתי מגיע, להר הבית. הוא לקח את מטה הפיקוד להר הבית, ונכנסנו למסגד העתיק שמתחת לאל־קאצא ודיברנו שם על השורשים שלנו".
"לא סמכתי על הנהג שלי, אמרתי לו 'אני כבר אסתדר'. הסתדרתי איכשהו מדלק מרכב אחר, ובדרך חזרה הביתה שמעתי בקשר שאלוף פיקוד נהרג בהתרסקות המסוק שלו על האנטנה של מפקדת פיקוד המרכז. עם נהג אחר, הייתי איתו במסוק. כעבור 10 דקות הגעתי ויכולתי לזהות אותו בתוך שברי המסוק. הייתי קרוב למוות בכל מיני סיטואציות בצבא, אבל פה זה היה מישהו שמאוד אהבתי", סיכם.