בדו"ח ביקורת נוסף של משרד מבקר המדינה, נמצא כי צה"ל לא מעביר נתונים למשרד הביטחון בנוגע לתוצאות מבדקי איכות שמבצע הצבא לספקים על פריטים שנרכשים עבור צה"ל, ובכך נפגעת יכולתו של משרד הביטחון לתקן תהליכים ולטייב את מערך הספקים. בדו"ח אחר נמצאו ליקויים באבטחת מידע מסווג בארכיונים. "אי טיפול בנושא זה עלול להביא לחשיפת מידע מסווג ואף לפגוע בביטחון המדינה", מתריע אנגלמן.
עוד נמצא בביקורת, כי דו"ח ההתחייבויות שמעביר משרד הביטחון לאגף התקציבים במשרד האוצר אינו כולל את כלל ההתחייבויות הכספיות של משרד הביטחון כפי שצוין בהחלטת הממשלה משנת 2021: הדוח כולל התחייבויות שקליות בלבד ואינו כולל התחייבויות במט"ח סיוע. במצב זה לא משוקפת תמונת מצב מלאה ומתכללת של כלל ההתחייבויות הרב-שנתיות.
עוד עולה מהביקורת, כי לכ-15% מהתוכניות ניתנו במהלך שנה תוספות תקציב שכלל לא מומשו, בסכומים שבין 58 מיליון שקל ל-2.2 מיליארד שקל. על פי אומדן של משרד מבקר המדינה נותר בידי מערכת הביטחון מרחב פעולה תקציבי שנע, בהתבסס על הנחה מרחיבה, בין כ-6% מתוך אומדן המקורות שלו בשנת 2023, לכ-11% מתוך אומדן המקורות שלו בשנת 2027. זאת לפני הוצאות חדשות שיתווספו בחלוף הזמן.
בביקורת עלה עוד, כי המל"ל לא הגישה לוועדת השרים להצטיידות את המלצות הצוות שהוקם לקביעת כללים ומבחנים נוספים להגדרת מיזם ביטחוני, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה משנת 2021. זאת בשל חוסר הצלחה להגיע להסכמות עם כלל הגורמים הרלוונטיים בנוגע להגדרת מיזמים ביטחוניים הטעונים אישור של ועדת השרים להצטיידות.
עקב כך עומד בעינו החשש של משרד האוצר ושל המל"ל כי קיימים מיזמים ביטחוניים שהם בעלי חשיבות בתחום המדיני-ביטחוני ועלויותיהם ניכרות אשר לא נבחנים על ידם. המבקר מצא כי בתום שנת 2022 היה למשרד הביטחון חוב לתעשיות הביטחוניות הגדולות בסך 330 מיליון שקל, רובו ככולו (98.5% ממנו) לתעשייה האווירית, והיתרה לרפאל.
"אף שדו"ח ביקורת זה הוכן לפני פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', הליקויים וההמלצות שמוצגים בו מקבלים משנה חשיבות נוכח הצפי לגידול בתקציב הביטחון, ובכלל זה בתקציב ההרשאה להתחייב, כמו גם בהתחייבויות הרב-שנתיות בתקציב הביטחון, שיידרשו במהלך המלחמה ובעקבותיה", מציין מבקר המדינה.
המבקר ממליץ כי בדיונים שמקיים הקבינט המדיני-ביטחוני על תוכניות העבודה של צה"ל, יציגו משרד הביטחון וצה"ל את האסטרטגיה התכנונית שבה הם נוקטים, לפיה מוקצים כלל המשאבים התקציביים, ללא הותרת רזרבה תקציבית, וכן את אופן המענה שיינתן במצב של שינוי בסדרי עדיפויות או תפנית ביטחונית.עוד מומלץ כי במצב בו יחליט הקבינט על הקצאת רזרבה תקציבית הוא ינחה את משרד הביטחון וצה"ל להציג בפניו את המשמעויות כתוצאה מהקצאת רזרבה תקציבית, לרבות הצגת חלופות לנושאים שלא יקבלו מענה תקציבי בתוכנית העבודה.
מבקר המדינה קובע עוד, כי מלחמת "חרבות ברזל" המחישה את חשיבות בחינות הבטחת האיכות לפריטים הנרכשים עבור צה"ל. מהביקורת עולה, כי שיעור הכישלונות בבחינות שביצעה יחידת הניסויים והבטחת האיכות (נס"א) במרכז השיקום והאחזקה עומד על 60% בלבד.
מהמטה לביטחון לאומי נמסר: "מתקיים שיח עם משרד הביטחון לשיפור ומיסוד המידע והצגתו לקראת הדיונים בתקציב הביטחון. בנושא מיזמים ביטחוניים – בשנה האחרונה בוצע עבודת מטה בהובלת המל"ל עם הצוות הבין-משרדי הנדרש במסגרת החלטת הממשלה. עבודה זו קרובה לסיכום, תוצריה יוצגו בפני ועדת ההצטיידות ולאחר מכן תוגש הצעת תיקון להצעת המחליטים משנת 2021 באופן שיענה על הליקויים שצוינו בדו"ח המבקר".
התרעות פיקוד העורף