גורמים בממשלה הביעו שאט נפש מההחלטה ואמרו כי "התזמון של החלטת שר התקשורת להחרים ציוד ששייך לסוכנות AP הוא טעות קשה, דווקא היום כאשר ישראל מצפה לתמיכה של מדינות המערב, הצעד הזה יעורר זעם ויזיק". עם זאת, זו לא הפעם הראשונה שישראל הסתבכה עם סוכנות הידיעות.
עם זאת, לאור הזעם הבינלאומי על התקיפה האווירית, כמה בכירים בדרג המדיני והצבאי כינו זאת כטעות. לטענתם, ישראל זקוקה לתקשורת העולמית כדי להעביר את הצד שלה לאירועים, והתקיפה הקשתה על כך. סרטון שצולם על ידי עובדי סוכנות הידיעות AP בעת שעזבו את הבניין תוך ניסיון לחלץ כמה מצלמות ומחשבים, הפך ויראלי והופץ באופן נרחב באתרי חדשות וברשתות החברתיות ברחבי העולם.
סוכנות הידיעות AP, שהשתמשה בבניין במשך כ-15 שנים, טענה כי אנשיה מעולם לא ראו את חמאס פועל בתוך הבניין. יום לאחר התקיפה הצהירה ישראל כי היא הראתה לארצות הברית ראיות לכך שחמאס פעל מתוך הבניין. חרף הצהרה זו, מזכיר המדינה אנתוני בלינקן אמר כי הוא באופן אישי לא ראה שום ראיות לכך.
הוועדה להגנת העיתונאים וכן ארגונים נוספים גינו את התקיפה. ארגון עיתונאים ללא גבולות וארגוני זכויות אדם נוספים קראו לחקור את האירוע (יחד עם מקרים נוספים בהם פעל הצבא הישראלי במבצע שומר החומות) כפשע מלחמה בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. מנכ"ל AP, גארי פרואיט, אמר כי "אנחנו מזועזעים מכך שהצבא הישראלי תקף והשמיד את הבניין שהכיל את משרדי AP וכלי תקשורת נוספים בעזה. זוהי התפתחות מטרידה במיוחד". פרואיט הוסיף כי "העולם ידע פחות על המתרחש בעזה בגלל מה שקרה היום".