ואכן, בסוף שנות ה־80 ברית המועצות קרסה לתוך עצמה ונוצרה בעולם הבנה שהאסטרטגיה של ההכלה מוצלחת בצורה בלתי רגילה, ולכן גם ישראל אימצה אותה. זה לא נכתב ולא היה רשמי, אבל הכיוון היה שאנחנו נימנע ממלחמות גדולות ורק אם נגזר עלינו פה ושם איזה מבצע, נעשה אותו קצר ומהר כדי שנוכל לפרוח תיירותית, כלכלית, תרבותית, נשקיע בצבא, בתשתיות ובטכנולוגיה ונממש את החזון שלנו בעוד אויבינו נשארים תקועים מאחור.
ובאמת, בשני העשורים האחרונים היה נראה שהאסטרטגיה הזאת מצליחה בצורה יוצאת דופן, ולא רק בישראל ובארצות הברית. הביטוי הכי משמעותי שלה היה האביב הערבי, שהוכיח שהאויבים שלנו קורסים לתוך עצמם ממש כמו שברית המועצות קרסה לתוך עצמה, בשעה שאנחנו חווינו זינוק מטאורי כמעט בכל היבט, אפילו בהסכמי שלום עם מדינות ערביות.
אבל לפני שנתיים נפל דבר. אביבי, תא"ל במיל' וסגן צבאי למבקר מערכת הביטחון לשעבר, מתאר דינמיקה שאנשי צבא מנוסים מסוגלים להשגיח בה גם אם אין לה עדיין שם ופנים מוגדרות. בתנועת הביטחוניסטים שייסד, שחבריה הם בכירי מערכות הביטחון בדימוס מצה"ל, השב"כ, המוסד והמשטרה, החלה תחושה שמשהו השתנה באופן יסודי.
אבל בינתיים, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הביאה את המזרח, שכל הזמן חטף סנקציות מהמערב, להתחיל לצופף שורות. מדינות שלא היו חברות קרובות, כמו רוסיה וסין, מצאו עצמן משתפות פעולה ביחד עם קוריאה הצפונית, איראן, דרום אפריקה, ברזיל. ‘ברית המצורעים' הייתי קורא לזה.
כשהאמריקאים זיהו את זה, הם שינו את המדיניות שלהם מקצה לקצה. שלוש שנים סעודיה היא הממשלה השנואה ביותר על הממשל האמריקאי, ופתאום הממשל משנה את המדיניות שלו ודוחף בכל כוח להסכם שלום בין ישראל לסעודיה, כי סעודיה היא המנהיגה של העולם הסוני, והסכם שלום איתה יכול להביא לנורמליזציה עם כל העולם הסוני.
הפתרון לכל בעיה הוא מדינה פלסטינית, ובזה הם מזהים שהממשלה בישראל בהרכבה הנוכחי היא מכשול לחזון השלום, ולכן הם פותחים בקמפיין די אגרסיבי שאומר, הממשלה בישראל לא לגיטימית וצריך להחליף אותה. באופן די מזעזע, זה בדיוק האינטרס העליון של חמאס. חמאס מבין שהוא לא יוכל לנצח אותנו צבאית, כי ברור שבכל מקום שצה"ל ייכנס אליו, חמאס יובס, אז הוא בונה על שני דברים שיביאו לו ניצחון.
אנחנו באמת מודים לכם על כל העזרה והתמיכה ומקווים שתמשיכו לסייע לנו גם בהמשך, אבל עכשיו, באחדות, נעשה מה שטוב לעם ישראל. אני חושב שאחדות תביא גם לשינוי העמדה האמריקאית. ראינו את זה עם הכוונה להטיל סנקציות על גדוד הנח"ל. ברגע שכל המערכת הפוליטית התיישרה בזעקה נגד המהלך הזה, האמריקאים שינו את עמדתם. למה? כי הם ראו עמדה ישראלית מאוחדת".
זה יכול לקרות רק בהתקפה משמעותית על רפיח. ברגע שחמאס יהיה על סף השמדה, יקרה אחד מהדברים הבאים: או שהוא יגיד, עצרו, קחו את החטופים ותנו לנו לברוח לסיני, או שהוא יגיד: תמות נפשי עם פלישתים, ואז נצטרך לכתר מנהרות שבהן נמצאים מחבלים וחטופים ולנהל משא ומתן דרך הצבא ולא דרך קטאר או מצרים, כמו שניהלנו משא ומתן על בני ערובה במעלות. זה סיכון גדול לחיילים ולחטופים, אבל זו המציאות".
אנחנו רואים פעם אחרי פעם בכל המבצעים שהיו בעזה שזה עובד בדיוק הפוך ודווקא באזור שאנחנו שולטים בו, כמו ביהודה ושומרון שרוב הפעילות שם מתבצעת מתחת לרדאר, אין דרמות בינלאומיות. לכן ישראל לא צריכה בכלל להגיע למצב של מלחמות בגלל איום על גבולותיה אלא דרך שליטה צבאית־ביטחונית מתמשכת ורציפה שמשולבת עם ניהול אזרחי מקומי בערים העזתיות".
בשבת 7 באוקטובר, כשהחלו האזעקות, ניעור אביבי משנתו והדבר הראשון שעלה בראשו היה, מה לעזאזל חמאס חושב לעצמו. "כקצין בכיר ידעתי שייקח יום, יומיים או שלושה, ונהדוף ונהרוג אותם", הוא אומר, "כבר היו בהיסטוריה הצבאית מקרים רבים שבהם כוח צבאי הפתיע כוח צבאי אחר, אבל ברגע שהוא סיים להיות מופתע, הוא השמיד את הכוח שהפתיע אותו. שאלתי את עצמי, מה חמאס ואיראן חשבו לעצמם, שהם יתקפו אותנו בברוטליות וישרדו את זה?".
נכון, זו מלחמה ארוכה וקשה, מלחמת קוממיות, ייתכן שהיא תתברר כמלחמה גורלית אף יותר ממלחמת העצמאות, אבל זו גם הזדמנות היסטורית לשנות את המציאות, ואני מאמין גדול שכגודל הניצחון וכגודל ההכרעה כך גם גודל התקומה: הניצחון יביא להסכמי שלום עם המדינות המתונות, לפריחה כלכלית, עלייה המונית וילודה ועתיד מזהיר למדינת ישראל. והוא יושג רק במיטוט חמאס והחזרת החטופים, אחדות שורות, מיקוד ונחישות".