מעבר לפגיעה הקשה של הכוח הצבאי של חמאס, אובדן תשתיות צבאיות ומערכות יצור והתחמשות, לישראל יש שני מנופים חזקים ביותר שהם המפתחות לכספות בהם נמצאים ״היהלומים״: שני צירי השליטה של צה״ל בתוך רצועת עזה: ציר נצרים החוצה את הרצועה לשניים וציר פילדלפי המנתק אותה מהעולם החיצון.
מאחר וישראל אוחזת בשני המנופים הללו חשוב לנהל ברגישות את המשא ומתן. בישראל מעודדים מהכניסה מחדש של קהיר לשיחות, כלומר עתיד פילדלפי ומעבר רפיח יעמדו כאבן מרכזית בשיחות. בשטח צה״ל ממשיך בפעילות בציר: חישוף השטח לרוחב של 800 מטרים וקידוח כל הציר תוך הכנסת מערכות אלקטרוניות שיצביעו על קיומן של מנהרות וכן לניסיונות חפירה מחודשת. ישראל צפויה להקים מערכות תצפית כך שברגע שהאזור חשוף ניתן לצפות לעומק השטח ולמנוע ניסיונות הברחה וחפירה בפילדלפי.
לגבי ציר נצרים - כאן ישראל מחזיקה בו לא רק כדי למנוע מעבר של אוכלוסייה לצפון מדרום הרצועה, אלא גם כדי לאבטח את אספקת המזון והסיוע ההומניטרי לתושבי הרצועה שחלקו מגיע דרך המזח הצף האמריקאי, כך שהלחץ הישראלי על חמאס הוא כפול שכן הוא גם מאיים ישירות על שלטונו. "מי שמחלק את הלחם הוא השולט בשטח" זה הכלל המנחה בעזה.
בצה״ל מסרבים לחשוף מה מידת הנסיגה שיבצע צה״ל בעקבות הסכם הפסקת אש ושחרור חטופים. אולם העמדה הרשמית שהוצגה לדרג המדיני יותר מפעם אחת היא כי צה״ל יעמוד בכל משימה שהוא יידרש לה בעקבות ההסכם.
התרעות פיקוד העורף