רק בזכות העובדה כי החיילים הבינו כי הם נלחמים בשטח בנוי רווי אזרחים ישראלים הם נמנעו מלירות על כל תנועה במרחב. בכך נמנע אירועים של ירי כוחות על כוחות.
בקיבוץ בארי נרצחו 101 אזרחים, 31 חיילים, שוטרים, אנשי כיתת הכוננות, ולוחמי שב״כ. 30 מאנשי בארי נחטפו לעזה. היום מוחזקים בעזה 11 מאנשי בארי. מהתחקיר עולה כי ההתקפה על הקיבוץ נעשתה על ידי גדוד נוסיראת. היא החלה ביום שבת 7 באוקטובר בשעה 06:30 ונמשכה עד ליום ראשון בערב אז טוהר הקיבוץ מכוחות אויב. בתום הקרב חוסלו כ-100 מחבלים, 18 נעצרו והערכה שמאות ברחו בחזרה לעזה.
בשעה 07:20 אחד מחברי הקיבוץ מבחין בחוליה הראשונה ומזעיק את הרב״ש אשר מזעיק את כיתת הכוננות לנשקייה ובמקביל חותר למגע עם המחבלים. בקרב הוא נפגע ונהרג. כאן מתברר כי מפתחות הנשקייה בידיו, למחצית חברי כיתת הכוננות אין כלי נשק כי הם מאוחסנים בנשקייה.
באותן שעות ראשונות בקיבוץ מסתובבים 120 מחבלי נוח'בה, 70 פעילי חמאס ועוד כ-150 מחבלי ג׳יהאד איסלאמי ואנשי הפלגים. כל מעשי החטיפה מבוצעים עד השעה אחת בצהריים. צה״ל לא מצליח להעביר כוחות תגבור בגלל הקרבות בכביש 232. רק בשעה אחת לאחר שצה"ל שולט בכביש מגיעות יחידות התגבור.
במקביל מסוקי יסעור נחתו ליד קיבוץ מפלסים שתי פלוגות צנחנים מגדוד 890 וכן צוות לוחמים של סיירת מטכ״ל מגיע דרך השדות לקיבוץ. הכוח הצבאי במצב הגמה שהיה אמור לתת מענה לקיבוץ נלכד בקרב הגנה במוצב והוא לא עומד במשימה שלו להגן על בארי. התחקיר מציג כיצד התנהלו הקרבות ללא תיאום בין הכוחות בתוך הקיבוץ.
התחקיר מצביע על כך שהרמטכ״ל הנחה למנות מח״ט בכל ישוב שאין בו שליטה ביטחונית אולם ההנחיה מבוצעת רק מעל שעתיים ותא״ל ברק חירם מגיע לקיבוץ רק בשעה ארבע, שלוש שעות לאחר שקיבל אחריות משימה על הגזרה. תא״ל חירם הוא הראשון שיוצר שייח ותיאום בין הכוחות ומחלק את הקיבוץ לגזרות לחימה וקובע אמצעים ושליטה. אבל זה נעשה מאוחר מדי לקראת השעה ארבע בצהריים.
התרעות פיקוד העורף