מאז השבעה באוקטובר שב״כ ואמ״ן נמצאים במשימה לאתר כל אחד ואחד מהמופיעים בכרזות ולהביא לפגיעה בו: מהאוויר, מיבשה ומהים, הכל בהתאם לתרגום המודיעין לפעולה מבצעית.
כלי טייס של חיל האוויר ששוגרו מיד על מנת להעביר תמונות של המתחם. מהתיעוד למדו בצה״ל כי המתחם מגודר ומופרד על ידי צמחיית עצים ושיחים מהאוהלים של תושבי עזה העקורים.
חיל האוויר כבר למוד ניסיון מהמקרים הקודמים בהם ניצל מוחמד דף מניסיונות החיסול השונים. בשב״כ הבהירו לאנשי חיל האוויר ולדרג המדיני, שאישר את החיסול, כי המתחם עומד כיעד סגור של חמאס, בו שוהים עשרות מחבלים, חלקם מוגדרים כאנשי שטח בכירים. עוד קבעו שב״כ ואמ״ן כי אין במתחם חטופים ישראלים.
בצה״ל החליטו לפעול באופן כזה שכל מי שנמצא במתחם ייפגע. צה״ל העלה לאוויר מל"טים אשר טסו בגובה רב ועקבו אחר הנעשה במתחם. במקביל, באחד מבסיסי חיל האויר התארגנו לתקיפה, שבוצעה בכמה גלים.
התקיפה נעשה תוך שימוש בחימוש מדויק, כבד ומאסיבי. זאת כדי שכל מי שבמתחם החושות של החמאס יושמד. באור בוקר החלו המטוסים להטיל את הפצצות בזו אחר זו. המל״טים של צה״ל המשיכו להעביר תמונות לחמ"לים של שב״כ ושל חיל האוויר. החשש היה שדף יימלט במהלך גלי ההפצצות.
מוחמד דף הצליח, כאמור, לחמוק פעם אחר פעם מניסיונות ההתנקשות בו. הוא לא היה רק סמל, אלא הוביל את הקו הניצי בחמאס. הוא נחשב לדמות מרכזית בעיצוב הפעילות הצבאית של חמאס בשנים האחרונות.
מח״ט חאן יונס, ראפע סאלמה, הוגדר על ידי השב״כ כ"רב מרצחים". הוא האדריכל של השבעה באוקטובר, ותפקד כדמות שבנתה את כוחות נ׳וחבה. סאלמה ודף בנו את מערכי החמאס כצבא התקפי, הפועל במסגרות גייסות צבאיות של פלוגות, גדודים וחטיבות עם מערכי תקיפה, תמיכת לחימה, מודיעין ומערכי לוגיסטיקה. לצה״ל ולשב״כ היה ברור כי בלי פגיעה בשניים ובעוזריהם, לא ניתן לרסק את התשתית הצבאית והפיקודית של החמאס. השניים היו המוח ומערכת ההפעלה של הזרוע הצבאית של חמאס בעזה.
התרעות פיקוד העורף