כאמור, סלאמה הצטרף לארגון הטרור חמאס בתחילת שנות ה-90 ומונה לתפקיד מג״ד ח'אן יונס-קרארה, תחת פיקודו של מחמד סינוואר, ובמהלך שנות פעילותו בחמאס לקח תפקיד מרכזי בחטיפתו של גלעד שליט. בהמשך, פיקד על הסיוע הקרבי ותכנית ההגנה של חמאס במבצע ׳צוק איתן׳ וכן היה אחראי על תכניות המנהור בחטיבת ח'אן יונס.
בשנת 2016 החליף את סינוואר כמפקד חטיבת ח'אן יונס, ופיקד על שתי המנהרות ההתקפיות שסוכלו בח'אן יונס במבצע ׳שומר החומות׳, בהן חוסלו 18 מחבלים שניסו לחדור לשטח הארץ. כמו כן, פיקד על מחבלי חמאס חטיבת ח'אן יונס והיה אחראי על כלל השיגורים שבוצעו מגזרת חאן יונס לשטח ישראל.
סלאמה היה גם ממקורביו של מחמד דף. כמו דף, גם עבור סאלמה זהו אינו ניסיון החיסול הראשון וגם לא השני. ביתו הופצץ במבצע "עופרת יצוקה" (2008), ולאחר מכן גם במבצע "עמוד ענן" (2012), "צוק איתן" (2014) ושומר החומות (2021). בחודש דצמבר פורסם בתקשורת הערבית כי צה"ל פיזר כרוזים ברצועת עזה המציבים פרסים כספיים גבוהים למי שיביא מידע על מקום הימצאם של בכירי חמאס. על ראשו של סאלמה עומד פרס בסך 200 אלף דולר.
בכרוז שפנה לעזתים נכתב: "חמאס איבד את הכוח, סופו של הארגון קרב. למען עתידך, במתן מידע המאפשר לנו לעצור את האחראים שהביאו הרס לרצועת עזה, תקבל פרס כספי. תחשוב על עתידך, סודיות מובטחת". במערכת הביטחון מציינים כי חיסולו מהווה פגיעה משמעותית בתפקוד הצבאי של ארגון הטרור חמאס.
״התקיפה בחאן יונס היא תוצאה של מערך כירורגי מודיעיני, שהוא מתחיל במאמץ שאתם עושים כאן בחודשים האחרונים. השבוע חוסלו כ-25 פעילים שהשתתפו ב-7.10- זו אחת המטרות שהגדרנו לעצמנו ואנחנו חייבים אותם לתושבי העוטף״, אמר בר.
התרעות פיקוד העורף