אי התגובה של החמאס לניסיון החיסול של מוחמד דף נתפסה בישראל כתמוהה למדי: התרגלנו לתגובות נזעמות של שוכני עזה, חאן יונס ורפיח בעקבות חיסול בכירים פלסטינים. לא הפעם. לא ירי רקטות לתל אביב ואף לא ירי מרגמות לעוטף עזה.
אכן, חמאס בבעיה קשה. בחמאס התרגלו שמוחמד דף מנחית את ההוראות ופתאום דף לא נמצא. גם התגובה הרכה בשמו של סינוואר, שהורה לאנשיו "להשלים את השיחות לקראת עסקה חרף החיסולים" באה בעקבות העובדה שאין מי שיורה לחדש או להפסיק את השיחות מתוך עזה. אכן דף חסר. התגובות הרפות בשני מקרים אלו ובעוד כמה תחומים מצביעות על חולשת הארגון, חולשה המעידה על התפרקות שבדרך.
לכאורה, קלף המיקוח האחרון של המנהיג האחרון שנותר לחמאס, הוא שחרור מאות כלואים מבתי הכלא הישראלים תמורת החטופים והפסקת המלחמה. ברור שהארגון לא יסכים בשום אופן לחצי עסקה, היינו שחרור מחבלים בלבד. הוא גם ידרוש הפסקת המלחמה והפסקת החיסולים של ראשי החמאס וקבלת ערבויות בינלאומיות להפסקת המלחמה לתמיד, תנאים שישראל תתנגד להם בחריפות.
לכן, על ישראל לתת לחמאס ארכה של שבוע ימים לסיכום העסקה והיה וההשהייה המכוונת מצד ארגון הטרור תימשך, יש להמשיך להלום באנשיו ולקוות לשחרור החטופים שלא באמצעות עסקה. במצב בו דף איננו, חיסולם של סינוואר, אחיו מוחמד ושאר המסתתרים היא רק שאלה של זמן.