חשוב לציין שתוכנית פינוי נפגעים ברכבת ישראל מצפון הארץ למתקני אשפוז במרכז קיימת כתוכנית מגירה מאז 1973 ונהגתה כלקח ממלחמת יום כיפור. התוכנית תורגלה בעבר אבל היא בזמינות מבצעית נמוכה ביותר.
פיקוד הצפון וחיל הרפואה מפעילים בקוו העימות את שני בתי החולים המרכזיים רבקה זיו בצפת ובית החולים נהריה. במקביל בית חולים פוריה נחשב לבית חולים קדמי לטובת זירת רמת הגולן. שלושת בתי החולים נמצאים כרגע בתפוסה של 70%. בהנחיית משרד הבריאות וצה״ל נערכים בתי החולים לרידוד תפוסה מיידי לכדי 20-30% על מנת לקלוט כמות גדולה של פצועים ככל שיידרש.
במידה וייכנסו בתי החולים הללו למצב של אי ספיקה, יופעל נוהל ״בתי חולים ממיינים״, במסגרתו יקבלו אותם בתי חולים את הפצועים, יבצעו מיון ויעניקו טיפול ראשוני ואז תבוצע העברה של הפצועים לבתי חולים רמב״ם, כרמל ובני ציון בחיפה או לבתי החולים במרכז הארץ, באמצעות צה"ל ומד"א. הפינוי יתבסס על מסוקי חיל האוויר ואמבולנסים של מד״א וצה״ל.
במקביל, בתרחיש של אירוע לחימה עצים יפעיל חיל הרפואה מערך שכולל פלוגות רפואה קדמיות ומרחביות. מדובר בכוחות רפואה משמעותיים המיועדים לטפל באירועים מרובי נפגעים בהיקפים גדולים, תוך יכולת פינוי של נפגעים רבים בו זמנית. למרבית יחידות הרפואה הללו ישנן יכולות להשהות פינוי נפגעים, תוך מתן טיפול מתקדם, הכולל טיפול מציל חיים.
במהלך מלחמת חרבות ברזל צה״ל הציג יכולות מרשימות בתחום הטיפול בפצועים בשדה הקרב. צה״ל הוא הצבא היחיד שבו ניתנות מנות דם ברמת שדה הקרב, דבר שהציל עשרות ואף מאות פצועים. כמו כן, חיל הרפואה של צה״ל פיתח מאז מלחמת לבנון השנייה את התורה של פינוי מהיר של נפגעים לחדרי טראומה.
בעזה זמן הפינוי הממוצע עומד על שעה ושש דקות. מדובר בפרק הזמן הנמוך ביותר בכל מלחמה מודרנית בעולם המערבי ובכלל. המערך הרפואי כולל ״חרקים״ שהם חוליות רפואה קרבית הכוללות רופא או פארמדיק ושני חובשים קרביים המתפקדים כחלק מכל כוח, מרמת פלוגה או צוות לחימה. בדרג הבא מופעלים הפלמ"רים - יחידות הפינוי המבצעיות וצוותי 669, כל זאת בהתאם לתוואי הלחימה ומורכבות הפינוי הרפואי. מתוקף כלל סיבות אלו, אחוז הנפגעים ששרדו פציעה קשה בעת מלחמת חרבות ברזל הוא מהגבוהים ביותר בספרות הרפואה הצבאית.
התרעות פיקוד העורף