לאורך חודשי המלחמה, ראש אמ"ן היוצא מסומן כאחד האחראים הגדולים ביותר למחדל הבלתי נתפס. זאת, לאחר שלאורך ליל ה-6 באוקטובר, קיבל מספר התראות בנוגע למתרחש בעזה.
במהלך נאום פרישתו, אמר חליוה: "ב-7 באוקטובר, אותו יום מר שאני נושא בלייב על מצפוני ועל כתפי ואשא איתי עד אחרון ימיי, לא עמדנו בקדושה שבשבועתנו. בחרתי להקדיש את כל חיי הבוגרים למען ביטחון מדינת ישראל. עשיתי תמיד ככל יכולתי כחייל וכמפקד, לשרת את המדינה במסירות".
"אם נחלנו הצלחות לאורך שנים רבות ואחריהן כשלנו, פירושו שבתחקיר אמיתי ניתן יהיה לברר ולהבחין בין הצלחה לכישלון, ונלמד כיצד לפעול כדי להקטין את הסיכוי לכישלונות בעתיד. התיקון הזה הוא תנאי קיומי למדינה שלנו".