בפתח הראיון אמר: "נתניהו מנע מגלנט ללכת לוושינגטון לפני שנערכה שיחת טלפון בינו לבין ביידן. ייתכן שזה חודשיים שלא נערכה ביניהם שיחה. במהירות הכוכבים הסתדרו וארגנו את השיחה הזאת. עד לפני יומיים לא תכננו את השיחה. וושינגטון היא זאת שהזדרזה לארגן את השיחה הזאת על מנת שגלנט יגיע וייערך דיון בנוגע לפרטים. הסיבה לשיחה היא הגדרת המטרה הרחבה יותר דהיינו רצונו של נתניהו לשלוט באופן שבו הדברים נעשים שכן הוא לא מאפשר לגלנט לדון בהם. יש תחרות ביניהם".
"נתניהו רצה פעמיים להדיח את גלנט ולהחליף אותו אולם הוא כשל בכך", המשיך. "לדעתי וושינגטון תקבל חלק גדול ממה שהיא רוצה דהיינו הימנעות מפגיעה במתקני הגרעין של איראן והימנעות מפגיעה במתקני הנפט של איראן. בעוד שמדברים על תקיפת מוסדות של משמרות המהפכה או דברים מהסוג הזה".
"העשרת האורניום של איראן עד כה היא בגבולות 60% שזה שיעור גבוה מאוד והיא זקוקה רק ל-24 קילוגרם כדי להגיע ל-90% ולייצר פצצת אטום. ההגעה מ-60% ל-90% קלה יחסית ואיראן יכולה להשיג אותה תוך שבועות. פרובוקציה נגדה על ידי תקיפה ייתכן שתביא אותה לעשות זאת תוך כמה שבועות במסגרת הבחירות בארה"ב. אין הנהגה אמריקנית שמסוגלת בתקופת מעבר כזאת לקבל החלטות בנושא חשוב כמו הגברת העשרת האורניום ע"י איראן וייצור פצצת גרעין בזמן קצר ולחוץ בנסיבות האלה".
"ארה"ב והשכבה הפוליטית מסכימה על דברים מסוימים שלא בהכרח נוגעים לשיקולי בחירות. השכבה הפוליטית בארה"ב לא רוצה להיכנס לעימות גרעיני עם איראן ואם ישראל תדחק את ארה"ב לפינה בעניין זה אני סבור שהדבר ישפיע על טיב היחסים בין ארה"ב לישראל".
"לא מדובר ביחסים שבהם נתניהו וישראל מחזיקים בכל הקלפים. יש לנתניהו כוח יחסי ברגעים האלה אולם לא מדובר בכוח מוחלט שיאפשר לו לכפות את רצונו על כל ארה"ב ואני סבור שאפילו חלק מבני בריתו בקואליציה יתנגדו לקריאת תגר גסה כזאת על ארה"ב".