87% מהתקיפות כנגד ישראל בוצעו לטווח של בין 0-5 ק"מ ממרחק הגבול. זאת לעומת הדו"ח הקודם פורסם בראשון ביולי 2024, אז אחוז התקיפות לטווח של 0-5 ק"מ היה 94.3%. בחודשים האחרונים, חיזבאללה הגביר את הירי לאזורים מעל 5 ק"מ מקו הגבול, אזורים שאינם מפונים וחלקם אף בעומק מדינת ישראל.
חמישה אחוזים מהתקיפות בוצעו לאזורים בטווח של בין 5-10 ק"מ מקו הגבול. ארבעה אחוזים מהתקיפות בוצעו לאזורים בטווח של בין 10-20 ק"מ מקו הגבול. 2.7% מהתקיפות בוצעו לאזורים בטווח של בין 20-40 ק"מ מהגבול. 0.77% מהתקיפות בוצעו לאזורים בטווח של מעל 50 ק"מ מהגבול.
האזור הצבאי שהותקף בכמות הגבוהה ביותר הוא אזור הר דב, לבסיסיו בוצעו לפחות 448 התקפות. מגמת העלייה בירי לאזורים לא מפונים והרחבת טווח הירי של חיזבאללה מתרחשת באופן עקבי מתחילת המלחמה. בדו"ח סיכום חודש יולי ,2024 הציג מכון עלמא את העלייה המתמשכת של חיזבאללה בירי לאזורים הלא מפונים כאשר הגורם המשפיע על מדיניות חיזבאללה היה חיסולי בכירים ותקיפות עומק ואיכות בלבנון. זאת במקביל לעליית רף תקיפות התגובה של חיזבאללה.
אולם, ניכר כי מגמת העלייה המשמעותית בירי לאזורים לא מפונים חלה בחודש ספטמבר האחרון. עד לאמצע החודש (17/09) ביצע חיזבאללה 33 התקפות לעבר אזורים לא מפונים. מאמצע החודש ועד לסופו חיזבאללה ביצע 127 התקפות לאזורים אלו. ה-17 בספטמבר 2024 הינו היום בו החלה מתקפת הביפרים המיוחסת לישראל, המהווה נקודת מפנה בהתנהלות ובמדיניות מול חיזבאללה ובהתאם לכך רואים גם את השינוי בתקיפות של חיזבאללה נגד ישראל.
המידע המוצג במפה מתבסס על הודעות לקיחת האחריות של חיזבאללה ועל נתונים נוספים ממקורות גלויים. יתכן וקיים מידע חסר שלא פורסם. כל אזור שהותקף מצוין כנקודה במפה. צבעי הנקודות "מפת חום" מייצגים את כמות אירועי התקיפות על כל אזור. מידע נוסף שאינו מופיע במפה הוא יירוטי הכטב"מים, שבמקרים רבים לא ידוע היכן בוצע היירוט ולכן עלה קושי לסמנם במפה. עם זאת, מטרת המפה היא להציג תמונה רחבה ככל שניתן על התקיפות שמבצע חיזבאללה נגד ישראל בגבול הצפוני ובכלל.