על פי הערוץ הלבנוני, וושינגטון וירושלים עמלות על גיבוש קווים כלליים למתווה שיעצב את המציאות בלבנון לאחר המלחמה. ישראל, כך נטען, מבקשת להתייחס ללבנון כצד מובס ומציבה תנאים נוקשים הכוללים הקמת אזור חיץ, הבטחת חופש פעולה צבאי בשמי לבנון, והרחבת סמכויות כוח יוניפי"ל. אולם תנאים אלה, המתוארים בדיווח כ"כתב כניעה", נדחים על הסף על ידי חיזבאללה והממשל הלבנוני. הערוץ מדגיש כי לא ניתן לנתק את החזית הלבנונית מההתפתחויות שלאחר התקיפה הישראלית באיראן.
כמו כן דווח על תקיפה בקרבת בית החולים הממשלתי רפיק אל-חרירי באזור אל-ג'נאח, הנחשב לאזור השפעה של תנועת אמל בראשות ברי, ועל איום כלפי בית החולים אל-סאחל שבבעלות פאדי עלאמה, חבר פרלמנט מטעם התנועה.
יצוין כי ברי הצהיר פעמים רבות כי אינו נכנע ללחצים או לניסיונות לכפות תנאים. בפגישתו עם השליח האמריקאי עאמוס הוכשטיין, חידש ברי את דרישתו להפסקת אש או הפוגה של שלושה שבועות, במהלכם יגובש מתווה ברור למשא ומתן על סיום המלחמה בלבנון ובעזה כאחד. תשובת הוכשטיין הייתה כי עליו להתייעץ עם נתניהו, כאשר לבנון מסרבת להתחייב לכל דבר לפני קבלת עמדה ישראלית ברורה ופומבית בנוגע להפסקת אש.
בתוך כך, עלתה הצעה להציב כוח רב-לאומי בדרום לבנון לצד הצבא הלבנוני במקרה של הפסקת אש בין חיזבאללה לצה"ל. דיפלומט מערבי אמר כי "אנו זקוקים להפסקת אש ולנוכחות שתזכה לאמון שני הצדדים, שעשויה להיות באמצעות הצבא הלבנוני יחד עם כוחות בינלאומיים", מעבר לכוח יוניפי"ל המונה כיום כ-9,500 חיילים.
צרפת דוחפת בהתמדה לפתרון על בסיס החלטה 1701. בארו טען כי ההחלטה "מאפשרת, מצד אחד, להבטיח את ריבונות לבנון ואחדותה, ומצד שני, לספק ערבויות ביטחוניות לישראל כדי לאפשר ל-60 אלף האנשים שנאלצו לעזוב את בתיהם בצפון ישראל מאז 7 באוקטובר לחזור אליהם". עם זאת, ישראל סבורה כי ההחלטה כבר אינה מספקת.
התרעות פיקוד העורף