"ייעוד יחידת הבקרה להיות גורם מדרבן לבדיקה עצמית חוזרת של הערכה מודיעינית בעקבות בקרת המוצרים המחקריים" – כך נכתב בין היתר במסמך ההקמה המקורי של מחלקת "איפכא מסתברא" – יחידה שהוקמה באגף המודיעין בצה"ל לאחר מלחמת יום הכיפורים ונועדה למנוע מצב של היעדר התרעה מפני מתקפה צבאית מפתיעה.

כחלק מהפקת הלקחים לאחר ההפתעה שתפסה את צה"ל לא מוכן למתקפה המשולבת של צבאות מצרים וסוריה, הוקמה מחלקת הבקרה במסגרת מחלקת מחקר באמ"ן. תפקידה של המחלקה הוא לבחון בביקורתיות הערכות מודיעין, לבדוק גם אפשרויות שנראות בלתי סבירות בעליל ולהציע הערכות נוגדות להערכות המקובלות בחטיבת המחקר. שיטה זו של בחינה מכונה "איפכא מסתברא", ביטוי שמשמעותו בארמית "מסתבר שההיפך". ואכן, ב־23 בנובמבר 1975, שנתיים לאחר המלחמה עקובת הדם, נכתב באמ"ן מסמך ההקמה המקורי של המחלקה החדשה, שבו הוסבר בין היתר כי "הקו שצריך להנחות את הבקרה הוא מניעת טעות שעלולה לגרור את המערכת לאי מתן התרעה בזמן". 
 

אל"מ במיל' פסח מלובאני, מי שקיבל ערב המלחמה את "ידיעת הזהב" המפורסמת על המתקפה המצרית והסורית הצפויה, סיפר אמש ל"מעריב־השבוע" על רגע קבלת הידיעה ועל השלכות הקמת היחידה: "הייתי ראש מדור דיווח והתראה ב־8200 כשביום שישי אחר הצהריים התקבלה 'ידיעת הזהב' - מברק מוצפן שהתבקשתי לשגר לגורמים הרלוונטים בקריה.

מיד לאחר המלחמה החליט ראש אמ"ן החדש, האלוף שלמה גזית, להקים כזו יחידה, שקראנו לה 'פרקליט השטן'. היה מדובר ביחידה שתיקח כל מידע חשוב - ותציג תזה נגדית. זה הפך להיות לדבר קבוע ותמיד התייחסו לעבודה שלהם ברצינות כי הם באו מהצד עם המידע שלהם".