"זה כמעט שני עשורים הנני מודיע נפגעים בצבא הגנה לישראל בדרגת סא"ל. את שירות המילואים אני עושה אחת לחודשיים לערך בתורנות שנמשכת שבוע, שבה אני צריך להימצא במרחק חצי שעה מקצין העיר באר שבע... אני שם כדי לעזור להם ואני יודע איך לעזור להם, אני יודע מתי להושיב את האמא שנייה לפני שהיא מתעלפת, להגיש לה מים מאית שנייה לפני שהיא צמאה, לחבק אותה חזק כי אין מישהו אחר לידה ברגעים הראשונים, ואפילו יודע איך לחטוף לה את הטלפון שנייה לפני שהיא מודיעה בעצמה לבת שלה שנוהגת בכביש מהיר על 100... אני זה שיודיע לילדים שאבא שלהם נהרג כי האמא לא מסוגלת ונמצאת בכלל בעולם אחר, וכן אני זה שיזכור שנייה לפני מטח הכבוד לסגור לילד את האוזניים כי ברגעים כאלו אף אחד לא זוכר שילדים קטנים מפחדים מיריות, אבל אני כן" (סא"ל במיל' אשר בן ארי בדף הפייסבוק שלו)

כמו סא"ל אשר בן ארי, כך גם חלק מאלפי מודיעי הנפגעים המתנדבים של צה"ל התבשרו בימים האחרונים כי במסגרת שורת צעדי התייעלות, ייסגר מערך קציני הערים ובמקומו יוקם חמ"ל מרכזי שיפעיל את מערך מודיעי הנפגעים טלפונית. "אין יותר פרות קדושות", כתב בן ארי באותו פוסט בפייסבוק. "אני מנסה לדמיין את הטלפון מצלצל עכשיו עם הקפצה להודעה, כשבצד השני של הקו מדברת מישהי שאני לא מכיר מיחידה שאף פעם לא הייתי בה ומתדרכת אותי טלפונית לאיזו משפחה להגיע ומה נוסח ההודעה, ולא מצליח להבין מה עבר לראש אכ"א בראש כשקיבל את ההחלטה... אני כמעט בטוח שמערך הנפגעים לא יוכל לפעול במתכונת שקבע ראש אכ"א, ורק אחרי שמערך המודיעים במתכונתו החדשה יפשל, תקום זעקת המשפחות שייפגעו וישימו סוף לפארסה הזו. לבי עם אותן המשפחות".

"אכ"א דופקים על הדלת הלא נכונה", כך טוענים מודיעי הנפגעים לגבי המהלך הדרמטי. הם יודעים שצה"ל הוא הסמן הימני לכל צוותי המודיעים סביב השאלה כיצד צריך לפעול עם קבלת הבשורה הקשה על נפילתו של חייל. מדובר בתורה שלמה. באסון הכרמל, כאשר אוטובוס שלם של שירות בתי הסוהר עלה באש על יושביו וגבה קורבנות רבים, לשירות בתי הסוהר לא היה מערך מודיעי נפגעים, והצבא לקח על עצמו את ההודעה לכל המשפחות. "הצבא הוא האורים ותומים של הנושא", אומר קצין בכיר. “בצוק איתן קשה לדמיין חפ"ק אחד שמאגד כל כך הרבה צוותים בארץ". מאחורי הקלעים של מערך מודיעי הנפגעים אומרים: “כמה ראש אכ"א חגי טופולנסקי, שהגיע מחיל האוויר, מבין את המשמעויות? זו לא פגיעה קטנה בכנף. הוא לא מבין את התחום בכלל. ברור שהצבא צריך לקצץ עכשיו, אבל ללכת למקום הזה - זה ציני ברמות שאי אפשר לתאר. זו התפשטות מערכים מקודשים".

חגי טופולנסקי, ראש אכ"א. צילום: דובר צה"ל

אחת הטענות של מתנגדי המהלך היא שבעקבותיו מודיעי הנפגעים לא יוכלו לבצע את תפקידם כראוי, וכתוצאה מכך תחול פגיעה בכבוד המת. "הייתי בלא מעט הודעות", מספרת עו"ד אודליה חן, מודיעת נפגעים זה שבע שנים. "את יודעת כמה פעמים קרה באמצע אירוע שהיינו צריכים התייעצות דחופה עם קצין העיר? אני אמורה להרגיש שיש לי גב וכתף. איך אוכל לבוא ולדעת מראש שאני לא יכולה לספק דברים מינימליים כמו לשבת עם המשפחה? אין ספק שהיום, כמתנדבת, זה משאיר אותי עם סימני שאלה וחששות במקרה חירום. שיתייעלו בכל החילות והמערכות האחרות. לא פה, כשמדובר בחיי אדם. זה המערך הכי רגיש. עם כל הכבוד לטכנולוגיה המתקדמת, מדובר פה בבני אדם ברגעים הכי קשים שלהם בחיים. עד היום לא כינסו את מודיעי הנפגעים כי לדעתי צה"ל עצמו לא יודע מה הולך להיות".

"לא רובוטים"

מערך טיפול בנפגעים הוקם לראשונה בשנת 1948 באגף כוח אדם של ההגנה. עם הקמת צה"ל עברה האחריות לענף נפגעים באכ"א ולקציני הערים. משפחות החללים של צה"ל קיבלו הודעה על ידי נציג קצין העיר. לקחי המלחמות, בראשן מלחמת יום הכיפורים והחללים הרבים שגבתה, הביאו

ב־1975 להקמתו של מינהל הנפגעים וקציני הערים בצה"ל, המבוסס על אנשי מילואים מתנדבים. אלו עוברים הכשרה המכינה אותם לביצוע התפקיד בפועל, כולל דרכי ההודעה לילדים, סימולציות, ימי עיון ופגישות לימוד, לרבות היבטים תרבותיים שמביאים בחשבון את מנהגי האבלות של העדות השונות. אלו יוצאים בחוליות של שלושה אנשים.

רס"ן במיל' עדן אבני, האישה המודיעה הראשונה בצה"ל, משתייכת לחוליה הפסיכולוגית ומשמשת כרע"ן נפגעים בקצין העיר. אבני מתקשה לספור את ההודעות שמסרה. מלחמות, מבצעים, מחלות, תאונות. מכל קצווי הקשת, בכל מגזר. "ראש אכ"א דיבר על התייעלות, לא על חיסכון. אני לא רואה איך הפתרון שלו יביא להתייעלות. אחד הדברים שמתחזקים את מודיעי הנפגעים, ושלא יהיה ספק בקשר לזה שמדובר במשימה מאוד קשה, זה החיבוק שאנחנו מקבלים והתדרוך. אנחנו גם בני אדם. לא רובוטים. המהלך הזה הולך לנפץ את זה".

עד היום נהגו מודיעי הנפגעים להגיע לקצין העיר הסמוך למקום מגוריהם על מנת לקבל תדרוך לגבי אופן ההודעה למשפחה, לקבל אישור להופעתם ולאסוף את המסמכים הרלוונטיים. אלא שכעת, אם יוקם חמ"ל מרכזי, הם יצטרכו להגיע אליו טרם ההודעה - מה שעלול לקחת זמן, לדרוש מהם נסיעות ארוכות ובעיקר לעכב לטענתם את הודעתם למשפחה. “בצוק איתן היה הד גדול על זה שדברים דלפו בוואטסאפ", אומרת אבני. “אם יש עכשיו חלילה 20 הודעות בחמ"ל מרכזי, תגידי לי: איך אנחנו נדביק את הפער מול המדיה אם יפעילו אותנו בשלט רחוק? איך יתדרכו אותנו? כל מודיע בנפרד בטלפון? איך ייתנו לנו את תיק המודיע? חמ"ל מרכזי יביא לכאוס".

"איך אקבל יומן חלל ופק"ל עם טפסים?" תוהה גם עו"ד חן. "איך יראו אותי במסגרת נוהל הגעה לקצין העיר לאישור ההופעה שלי? אין ספק שמבחינת הארגון תהיה פה בעיה כי לא הגיוני שיקפיצו מודיעים לחמ"ל במרכז אם ההודעה היא בנהריה, לדוגמה. גם לאחר הודעה אנחנו מחויבים להגיע חזרה לקצין העיר ולחתום על דיווח. אני חושבת שזה לא ישים, כמו החלטות שלפעמים באים ומקבלים אותן מרצון טוב. ואם כוח האדם לא ייפגע, איפה ההתייעלות?".

"זה מטורף", אומר קצין בכיר לשעבר. "שמעתי על כזה רעיון, אבל לא דמיינתי לי שהוא בר מימוש. אין תפקיד יותר קשה בעולם ממודיע נפגעים. המערך הזה מושתת רובו ככולו על אנשי מילואים שעושים את זה בהתנדבות. הזיקה של המודיע ליחידת האם שלו, שממנה הוא יוצא, היא קריטית. יש משפחות שכולות שאיבדו את יקיריהן והטראומה של החיים שלהן, לצד האובדן, היא שעשו את זה לא נכון. יש תורה שלמה של מסירת הודעה בצורה הנכונה. קודם כל לומדים את המהות של מה זה אובדן, מה זה שכול של ילד, ובמה הוא שונה מכל מערך אחר. מושקעת במערך הזה הרבה מאוד תשומת לב. אין מקום לטעויות. אני לא יכול לדמיין איך חמ"ל מרכזי יכול לפעול בכזה אירוע. שלושה מודיעים נפגשים בקצין העיר, מוודאים את כל הפרטים ושאין טעות בכתובת, אוספים רקע על המשפחה ככל שניתן למצוא ועובדים בהקפדה על נוסח ההודעה. את כל הפרטים האחרים המשפחה מקבלת יותר מאוחר. זה מראה כמה הכל צריך להיות מתואם וידוע מראש, כי למשפחה יש הרבה שאלות. האנשים הללו מאוד מיומנים בלבוא ולמסור את הבשורה המרה הזאת".

ייתכן שהפריסה הגיאוגרפית לא כזו חשובה?
"לא יכול להיות, כי כל הרעיון של המערך הזה שהוא בפריסה ארצית. אי אפשר להוציא מישהו מעפולה כדי שיגיע למשפחה בתל אביב אחרי שכל הוואטסאפים מדברים על זה. הרעיון הוא להגיע הכי מהר שאפשר. לפריסה הארצית יש ערך רב כי מודיעי הנפגעים בקציני הערים קרובים למשפחת החלל. המודיע לא רק נכנס להודיע. הוא מתאם עם הרבנות הצבאית את כל סדרי הלוויה והופך מרגע ההודעה עד סוף השבעה עמוד התווך".

"מצוקה מטורפת"

אלא שיש גם מי שטוען שמדובר במהלך נחוץ. "התפקיד של קציני הערים היה בעבר מגוון פי כמה", אומר אל"מ שולי אייל, לשעבר מפקד מופת (מוקדי פרט תשלומים) וכיום מנהל האגף להכשרה מקצועית ופיתוח הון אנושי במשרד הכלכלה. "לאט־לאט התחומים הלכו ונעלמו, ומה שנשאר זו הפעלת מערך מודיעי הנפגעים. לפני עשור הצעתי שיהיה מוקד שיפעיל את כל מודיעי הנפגעים בארץ. המודיע לא צריך להגיע פיזית לקצין העיר כדי לקבל את הפרטים, הרי קציני הערים מטפלים אך ורק בימי השבעה, ואחר כך האחריות עוברת לקצינות הנפגעים. צה"ל במצוקה מטורפת. להחזיק מערך שלם של קציני ערים היום בגלל הנפגעים - זה לא מוצדק".

מהלך כזה עלול להיחשד כהסתכלות כמותית ולא ערכית.
"ברור שכל אחד הוא עולם ומלואו, אבל חייבים להבין שהמודיעים הם אותם מודיעים, והם יוצאים מאותם אזורים. אם אין אסון כמו אסון המסוקים או אירוע המוני, אני חושב שהם יודעים לעשות את העבודה ולא משנה מי מפעיל אותם. קשה לאנשים עם שינויים. זה אחרת כשאתה יודע מי הבוס שלך והוא מטפל בך. במוקד ארצי צפוי פחות קשר אישי, וייתכן שהם מסתכלים יותר על הצד שלהם. אני לא צופה שתהיה פגיעה בטיפול במשפחות החללים". 

תגובות

דוברת אכ"א, רס"ן מירב גרנות סטולר, אומרת כי מאז שהתקבלה ההחלטה לשנות את פני מערך מודיעי הנפגעים, נעשה מאמץ לעדכן את אלפי הנושאים בתפקיד. "זה יגיע אל כולם, ואני מעריכה שהתכנית תצא לפועל בקיץ", היא אומרת. "היום, יותר מתמיד, ברור לנו שהנסיעות הארוכות מיותרות. בעידן הסרטונים אין לנו זמן לבזבז. לפני כחודש אמא ראתה את הבן בסרטון בטלוויזיה, ולמודיע לקח זמן להגיע. ברגע שניכנס למתכונת החדשה, מודיעי הנפגעים יקבלו הדרכות מתאימות, אבל במקום לנסע לקצין העיר תתקיים איתם שיחת וידאו או שיחת טלפון, בזמן שיגרה כשאין הרבה הודעות נפגעים. להשאיר מרכז חירום של קציני עיר שמתעסקים בכל שנה במקרים ספורים - זה יותר מדי. במצבי חירום יפעלו 12 המוקדים של קציני הערים בבסיסי צה"ל כמו שפועלים היום קציני הערים. בעידן הווטסאפים אנחנו נלחמים בזמן על בסיס יומיומי, אלא שאת זה מצליחים להבין רק בזמן חירום. לא נוותר לעולם על טיב ההודעה למשפחות הנפגעים, ואין שום כוונה או תכנית לפגוע במודיעי הנפגעים. להיפך, זה רק יעצים אותם".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "ההחלטה על הקמת מרכז קציני ערים אחוד התקבלה על רקע השינויים שחלו בשנים האחרונות במאפייני הלחימה, באיומים ובהיערכות צה"ל אליהם, על רקע השינויים הטכנולוגיים ועל רקע הרצון התמידי להמשיך בהתייעלות ובהתמקצעות. מערך מודיעי הנפגעים הינו מערך קריטי, שמופעל על ידי טובי המשרתים ונשען על משרתי המילואים המשרתים בו לאורך השנים רבות ברגישות ובמקצועיות רבה. צה"ל מוקיר את המערך וימשיך להשקיע בו את כל הכלים הדרושים לבצע עבודתו נאמנה".