בבית העלמין הצבאי בקריית ענבים, בחלקה של הנופלים בקרב על מנזר סן סימון בירושלים, טמון לצד חבריו לקרב בני ברלה, לוחם פלמ"ח בגדוד הרביעי ("הפורצים"), ניצול שואה מפולין, שריד יחיד ממשפחתו. על כרית האבן למראשות הקבר לא מצוינים גילו, תאריך לידתו או שמות הוריו. הפרטים היחידים שמופיעים הם מספרו האישי של ברלה, 172501, שניתן לו לאחר מותו, התאריך העברי של נפילתו בקרב - כ"ב בניסן תש"ח (הוא נפל בליל 29־30 אפריל 1948) ושמו, שהוא ככל הנראה כינוי שהודבק לו בפלמ"ח ולא שמו האמיתי.



בני ברלה, עולה בודד, נצר אחרון למשפחתו, שנפל בקרב הדמים על כיבוש מנזר סן סימון, עומד במרכז מאמציו העילאיים של עו"ד צביקה מניס מקריית טבעון, שעושה זה שנים לילות כימים בניסיון לפתור את התעלומה - מיהו בני ברלה?



פוסט שפרסם השבוע בפייסבוק עו"ד מניס תחת הכותרת "תעלומת בני ברלה", שבו ביקש את עזרת הגולשים, חשף את מלאכת הקודש שלו בניסיון להוציא מהאלמוניות את אותו חלל תש"ח. "לכל איש יש שם שנתנו לו אביו ואמו בחייו", מצטט עו"ד מניס בפוסט את שירה הידוע של זלדה. "בני ברלה זה שם שניתן לו במותו, ועזרת הציבור נדרשת כדי לגלות מהו השם שנתנו לו בחייו הוריו שנספו בשואה".



לדברי מניס, מתחת למצבת האבן "חייל צעיר שוכב באביב מנותק משמו", כפי שכתב פעם יהודה עמיחי. "אני רוצה להחזיר לו את שמו".



אל הסיפור הזה נקלע מניס באקראי לפני כשנתיים, כשהתברר לו שלביוגרפיה הממלכתית של החייל באתר "יזכור" המכונה בני ברלה הוכנסה בטעות תמונה של חלל אחר. "אין לי כל קשר אישי או משפחתי לבני ברלה, אך זה כשנתיים אני מנסה לפענח את חידת זהותו", הוא כתב בפוסט. "מה שמניע אותי הוא שילוב של רצון לתקן את העוול שנעשה להנצחת החייל ומשפחתו, ביחד עם אתגר לפענח תעלומה לא פשוטה שפיצוחה דומה לטיפוס על הר".


"מופנם או בודד".



"מה שמניע אותי הוא הרצון לתקן את העוול שנעשה להנצחת החייל ומשפחתו. עו"ד מניס. צילום פרטי
"מה שמניע אותי הוא הרצון לתקן את העוול שנעשה להנצחת החייל ומשפחתו. עו"ד מניס. צילום פרטי



קרב סן סימון היה קרב קשה שנערך בין חטיבת הראל של הפלמ"ח לבין יחידות ערביות על שליטה במנזר סן סימון בשכונת קטמון שבירושלים במהלך מבצע יבוסי במלחמת העצמאות. הכוח היהודי העיקרי שהשתתף בקרב היה הגדוד הרביעי של חטיבת הראל בפיקוד יוסף טבנקין. במהלך הלחימה תוגבר הגדוד ביחידות מהגדוד החמישי של הפלמ"ח ומגדוד מוריה של חטיבת עציוני.



עו"ד מניס נתקל לראשונה בשם בני ברלה במהלך איסוף חומר לכתיבת מאמר בנושא אחר. לצורך המאמר הוא קרא את הביוגרפיה של 18 חללי הקרב על מנזר סן סימון. כמה שבועות לאחר מכן הוא צפה בטלוויזיה בסרטו של מוטי קירשנבאום "נפל בקסטל – הקרב על הזיכרון" שבו סיפר על החיפושים אחר מקום קבורתו של בן דודו שנפל בקרבות הקסטל.



מהסרט למד מניס כי היחידה הצה"לית לאיתור נעדרים, אית"ן, מפעילה אתר אינטרנט ובו סיכום פעולתה. "נכנסתי לאתר 'יזכור' ותוך כדי גלישה בתוכו נתקלתי בתמונה של חייל בשם יהודה גוטליב, שמקום קבורתו לא נודע", הוא מספר. "התמונה נראתה לי מאוד מוכרת, ואז התברר לי שראיתי את אותה תמונה בדיוק צמודה לדף הנופל של בני ברלה מקרב סן סימון. צירוף המקרים הזה עורר אצלי כמובן את החשש שהתמונה אינה תמונתו של ברלה, וככל הנראה מדובר אכן בתמונתו של גוטליב". מיד לאחר מכן הוא פנה בכתב למחלקה להנצחת החייל וביקש לברר את הפרטים ולתקן את הטעון תיקון. משלא זכה לתשובה החליט לפתוח בעצמו בחקירת המקרה, וזה למעלה משנתיים הוא מנסה להתחקות אחר עקבותיו של בני ברלה.



ברלה היה בין ראשוני הנופלים. שחזור הקרב בסן סימון, 1948
ברלה היה בין ראשוני הנופלים. שחזור הקרב בסן סימון, 1948



במסגרת החיפוש נבר מניס במשך שעות בארכיונים שונים בניסיונות לפתור את התעלומה. מסמך שגילה בארכיון הפלמ"ח הצביע על מקור הטעות בפרסום התמונה. מדובר במכתב של לוחם פלמ"ח לשעבר בשם שמעון רוזנר, שכתב כי לאחר שהתברר לו שמאז מלחמת השחרור איש לא פקד את קברו של ברלה בקריית ענבים, הוא החליט לנסות לאתר פרטים עליו. הוא ערך מחקר מקיף בקרב רוב המפקדים שהשתתפו בקרב שבו נפל החייל ואסף עליו פרטים ככל שניתן. מהפרופיל שהרכיב התברר לו כי ברלה נולד בפולין, ניסה לעלות ארצה כניצול שואה באוניית מעפילים, נתפס על ידי הבריטים וגורש לקפריסין. בתחילת 1948 הוא עלה ארצה, גויס לפלמ"ח והגיע עם הגדוד הרביעי לירושלים. הוא נהרג בזמן הפריצה למנזר סן סימון והיה בין ראשוני הנופלים.


"לא הצלחתי להגיע למישהו שזכר אותו במדויק או שהיה חבר טוב שלו", כתב רוזנר. "יכול להיות שברלה היה חייל מופנם או בודד שלא יצר קשר מיוחד".



במסגרת חיפוש פרטים על ברלה הגיע רוזנר לחיים רונן מקריית ענבים, ששלח לו תמונה שאותה העריך כי היא תמונתו של בני ברלה. "לא הצלחתי לאשר בוודאות שזו תמונתו", כתב, אך למרות זאת התמונה הוצמדה לפרופיל האישי של הנופל, עד שמניס גילה את הטעות, ובעקבות פניותיו היא הוסרה.


בהמשך עבודת המחקר שלו בארכיון צה"ל מצא מניס רשימה שמית של נופלי הקרב בסן סימון. אחד מהם היה בני ברלה. לצד השם נכתבה הערה: "זוהה, אך איננו ברשימותינו", כלומר הוא זוהה כנראה לאחר מותו על ידי חבריו ליחידה, אך שמו לא הופיע ברישומי כוח האדם של חטיבת הראל.



בצר לו ניסה מניס להסתייע בפינה ששודרה בקול ישראל, "המדור לחיפוש קרובים", וביקש מכל מי שהכיר את בני ברלה למסור עליו פרטים. ההיענות הייתה מעטה ולא העלתה דבר. כשכבר כמעט נואש, הוא עיין יום אחד בתיק הקרב על מנזר סן סימון בבית הפלמ"ח, שבו מצא תיאור של הקרב שנכתב על ידי יעקב ישקה קופרברג, בעצמו עולה חדש וניצול שואה מפולין שגויס אף הוא לפלמ"ח.



שמו של ברלה לא הוזכר בטקסט, אך מאחר שמדובר בניצול שואה מפולין, הוא החליט לנסות את ילדיו של קופרברג ואולי להציל מהם פרטים. הבן מוטי מתגורר במצפה אביב בגליל והבת יפה מתגוררת בגבעת ברנר. השניים גילו לו, להפתעתו, כי אביהם היה חבר של ברלה, סיפר עליו רבות ונהג לפקוד את קברו בקריית ענבים.



"ישקה קופרברג נפטר בשנת 1984. הוא האדם היחיד שניתן לומר בוודאות כי הכיר אישית את בני ברלה", אומר כעת מניס. "למרות השנים הרבות שחלפו מפטירת אביהם, ילדיו של ישקה זוכרים היטב את שמו של בני ברלה מסיפורי האב, וזכרו של בני ברלה הפך לחלק מהאתוס המשפחתי שלהם. הם יודעים לספר כי בני ברלה לא ידע עברית, וחבריו דיברו איתו ביידיש ובפולנית. הוא ישן במיטה ליד ישקה בזמן שהגדוד הרביעי היה באזור קריית ענבים, וישקה היה לידו כשנפל בקרב בסן סימון".



לדברי ילדיו של ישקה קופרברג, אביהם לא ידע לומר אם בני ברלה היה שמו של אותו חייל מלידה או כינוי שהודבק לו.



לסוגיית השם התייחס בעבר גם הרמטכ"ל לשעבר רפאל איתן (רפול), שהיה מפקד מחלקה בקרב על סן סימון ונפצע בו באורח קשה. באחד מטקסי האזכרה שהתקיימו הגיע רפול לבית העלמין בקריית ענבים, וכשנשאל מיהו בני ברלה, שקבור שם ועל מצבתו כתוב רק "בני ברלה. נפל בקרב בקטמון", ענה רפול שהוא, ברלה, הגיע אליהם שבוע קודם, עולה חדש ניצול שואה, והם לא הספיקו לברר פרטים על אודותיו. "יכול אפילו להיות ש'ברלה' זה כינויו, ולא שם משפחתו האמיתי", אמר רפול.



"כל זיהוי של אחד המצולמים הנוספים בתמונה עשוי לשפוך אור על דיוקנו של בני ברלה". התמונה שנמצאה באלבום של משפחת קופרברג. ראשון מימין: ישקה קופרברג. צילום פרטי
"כל זיהוי של אחד המצולמים הנוספים בתמונה עשוי לשפוך אור על דיוקנו של בני ברלה". התמונה שנמצאה באלבום של משפחת קופרברג. ראשון מימין: ישקה קופרברג. צילום פרטי



התמונה שנותרה


באלבום התמונות של משפחת קופרברג מצא צביקה כמה תמונות שבהן הוא מקווה להיעזר בהמשך חיפושיו אחר פרטים על בני ברלה. באחת מהן, המתפרסמת כאן, מצולמים לוחמי פלמ"ח. ישקה קופרברג עומד ראשון מימין עם כובע הגרב המחודד. ילדיו של קופרברג אינם יודעים היכן ומתי צולמה התמונה, ובני המשפחה אינם מזהים את יתר המצולמים בה. על פי הלבוש, ניתן להעריך כי צולמה בחורף בראשית 1948, ולפני הקרב שבו נפל בני ברלה.



"בהחלט ייתכן שאחד הלוחמים המופיעים בתמונה הוא בני ברלה עצמו", אומר מניס. "להערכתי, המצולמים בתמונה השתייכו לפלוגה ב' של הגדוד הרביעי, שרבים ממפקדיה ולוחמיה נפלו בקרב נבי סמואל, כשבוע לפני קרב סן סימון. אך יש צורך לאמת הערכה זאת ולנסות לזהות את המצולמים. כל זיהוי של אחד מ־17 המצולמים הנוספים בתמונה עשוי לתרום לפתרון התעלומה ולשפוך אור על דיוקנו של בני ברלה, ואולי יביא לגילוי פרטים נוספים על אודותיו. כל מי שמזהה את האנשים בתמונה מתבקש להעביר אלי את הפרטים ואולי, אם לא נצליח לחבר את בני ברלה לשמו, נצליח לפחות לזהות את תמונתו".



הוא מקווה גם כי פרסום הכתבה יאפשר לו לעיין בתיקים שעדיין חסומים בפניו בארכיון צה"ל ובארכיון הפלמ"ח. "הגיע הזמן לחבר ליד האבן הדוממת גם את השם שניתק", הוא אומר.