פלגה 916, פלגת הבט''ש המבצעית ביותר של חיל הים, אמונה על שמירת הביטחון השוטף בזירה הדרומית בגבול הימי עם עזה. בשונה מהגבול הצפוני, הגבול הדרומי נפיץ ביותר ולוחמי הדבורות מתמודדים עם חריגות כלי שיט, ניסיונות הברחה ואירועי פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) בים. בשגרה, הפלגה מתמודדת עם איומים רבים כמו ניסיונות הברחה, ניסיונות חדירה של כלי שיט לגבולות המדינה ואף איום חדירת הצוללנים דרך הים לחופי ישראל.


תרגיל חטיבתי של חיל הים

במהלך פעילות הבט"ש (ביטחון שוטף) שמתבצעת ברצועת עזה, דואגים לוחמי הפלגה לשמירה על הביטחון, על הגבול ועל חדירות מכל סוג שהן. בתור הזירה החמה ביותר, הפלגה מתרגלת ומבצעת אימונים על בסיס קבוע 24/7, וכוללת שלוש סיירות: כריש, כסיף ובזק, שמתרגלות מדי חודש אימון סיירת הכולל תרגילי ירי שונים כגון חדירת אויב, ואימוני ימאות בין כלי השיט. התרגילים כללו גם את האיום החדש ביותר מבחינת חיל הים, חדירת צוללנים לחופי מדינת ישראל, שמוכר לזרוע הים עוד לפני מבצע "צוק איתן", אך עקב אירוע חדירת הצוללנים לזיקים התחדד האיום והפך לממשי.



ב-8 באוגוסט התקיים אימון רחב שדימה חדירת צוללנים בו תרגלו והוקפצו כוחות פלגה 916, יחידת סנפיר אשדוד, מש"א (מוצב שליטה אזורי) ארז וגדוד רותם אשר תופס קו בגזרה. התרגיל תוכנן ע"י מטה בסיס אשדוד ולא תואם עם הכוחות המשתתפים. המטרה היתה לבחון את שיתוף הפעולה בין כוח הבט"ש בים, מש"א ארז וכוחות החטיבה הצפונית.



סרן מאור כהן, מפקד סיירת כריש. צילום מסך, דובר צה''לסרן מאור כהן, מפקד סיירת כריש. צילום מסך, דובר צה''ל


בשיחה שקיימתי עם סרן מאור כהן, מפקד סיירת כריש, הוא סיפר על התרגיל החטיבתי לו נערכה פלגת 916 ודימה מספר תרחישי איום במרחב התפר, בסמוך לגבול עם רצועת עזה: "תרגלנו, בין היתר, שיפור המוכנות בהגנה על מתקנים אסטרטגים בקרבת הגבול דרומית לאשקלון. דימינו ככל הניתן את מאפייני הקרקע ואת פעילות האויב באמצעות שת''פ של כל הכוחות, כולל חיל אוויר, החטיבה הצפונית, גדודים, משטרת ישראל, חיל הים, כיבוי אש ומד''א ואף מספר תרחישים במקביל". 

לוחמי ספינות הביטחון השוטף. צילום מסך, דובר צה''ללוחמי ספינות הביטחון השוטף. צילום מסך, דובר צה''ל

בנוסף, תרגלו הכוחות חדירת אויב במספר מקומות בו זמנית: "תרגלנו את המענה של כוחות החי''ר לאירועים שנמצאים בגזרתם תוך שילוב של אירועים הבאים מן הים בדגש על חדירת צוללנים. המסקנות העידו על תקשורת טובה בין הכוחות. חיל הים משמש ככוח לכל דבר בלחימה, בסיוע, בתצפית ובאש. זה אחד מהלקחים העיקריים שעלו מהתרגיל הזה". 

בצוק איתן, פיקד סרן כהן על ספינה וכחלק מהלקחים שעלו היה לשפר את המוכנות גם לתרחישים שעלולות לקרות צפונית לאשקלון: "הזירה נמצאת כל הזמן במוכנות תמידית. אין דבר כזה עכשיו אנחנו רגועים. אנחנו מוכנים לכל תרחיש ולכל איום ובגלל זה האימונים קורים פה בצורה שוטפת. החמאס תמיד מנסים לבחון אותנו, יש ניסיונות, הם מתאמנים ואנחנו מודעים לזה". 
חוף זיקים מהים. צילום מסך, דובר צה''לחוף זיקים מהים. צילום מסך, דובר צה''ל


"הפלגה והזירה מתמודדות עם איומים רבים. כחלק מלקחי 'צוק איתן' הפקנו המון לקחים מרכזיים שיפרנו את עצמו גם בפן המקצועי וגם בפן הטכנולוגי  עשינו את זה בצורה מאוד חד משמעית. הלוחמים חווים עומס רב והם נתקלים במכשולים שונים ומגוונים והם מבצעים את זה בצורה שוטפת ואמיצה".

לסיום, כהן שופך לנו מעט אור על איך נראית השגרה היומיומית של חייליו, ומספר בעיקר על אחוות הלוחמים בספינה: "צוות של דבורה מורכב מ-10 עד 15 לוחמים, הצוות מונה סגן שהוא ותיק שעבר הכשרה, המתמחה בכל הפן של הימאות והנשק ולצידו, הצ'יף שהוא המכונאי הראשי אשר אחראי על כל התחום המכונה המערכות ההשטה. שניהם תחת המפקד והם סגל הפיקוד של הדבורה. הלוחמים מחולקים לשתי מגמות עיקריות שזה מכונה ושיט שאת הקורס הם עוברים בבה''ד חיל הים קורס של ארבעה חודשים ואז מגיעים אלינו ומצוותים בספינות".

"צוות הספינה יוצאים לבט''ש של 72 שעות ומרגע היציאה לים, הספינה מתנהלת כמו כל יחידה אורגנית בפעילות מבצעית: ללא פלאפונים, ללא אמצעי מדיה ועוסקת נטו בבט''ש, לא דבר של מה בכך בתקופה הזאת. בפלגה 916 באשדוד משרתים על הכלים גם בני ישיבות ההסדר, חיילים בודדים וחילונים שמשתלבים כולם אל תוך כור ההיתוך. זה תהליך מאוד יפה שיוצר גיבוש והופך אותם למשפחה ולגוף מלוכד עם שפה משותפת כשכל לוחם יודע מה תפקידו ומה הוא עושה בשעת הקרב".