בזרוע הים של צה"ל החליטו לאחרונה למקצע את תחום פיקוד הגוררות. בשבוע שעבר הסתיים בפעם הראשונה קורס מפקדי הגוררות הראשון, ובו ימשיכו הבוגרים לשירות בקבע. כדי לעודד חיילים להצטרף למקצוע שלא כל כך מוכר, הוסיפו בזרוע הים פרק מיוחד בהכשרה, המעניק לבוגרים רישיון משיט שהוא גם אזרחי. 

בקורס, הנמשך עשרה שבועות, השתתפו חיילים מהמעגנים הפזורים בבסיסי זרוע הים ברחבי הארץ. בקורס קיבלו, בין היתר, הכשרות בתחומי הימאות, המכונאות והניווט הימי והחופי. "פתחנו הכשרה חדשה בבסיס ההדרכה בחיפה כדי להעניק למפקדי הגוררות כלים גם לצבא וגם לאזרחות", מסביר גורם בזרוע הים. "במהלך הקורס המשתתפים לומדים את כל החומר העיוני והמעשי הדרוש לפיקוד על גוררת". 
ההכשרה ברובה נלקחה מהקורס האזרחי, כדי להתאם את התמקצעותם גם לשוק האזרחי, אלא שבזרוע הים הוסיפו נדבך: "פן נוסף שהתמקדנו בו בקורס היה התוכן הפיקודי. בראש ובראשונה אנחנו מכשירים חיילים להיות מפקדים, והיה חשוב לנו להעביר להם סדנאות, הרצאות והדמיות (סימולציות) בתחום הפיקוד", הוסיף הגורם בחיל הים.

בקורס, שפתוח לגברים ולנשים כאחד, סיימה גם סמל קארין מורן, מפקדת גוררת ממעגן זירת ים סוף. מורן תוכל לא רק לפקד על גוררת, אלא גם לפקד על לא מעט חיילים שישרתו תחתיה. בזרוע הים קוראים לצעירים לפני גיוסם לבוא ולהצטרף למקצוע הימי הייחודי. הדרך לקורס מפקדי גוררות מתחילה עוד קודם למיונים, עם קבלת המנילה, שבחלקה האחורי נשאלים 
המיועדים לשירות חובה אם ירצו לקבל זימון לגיבוש לתפקידים מיוחדים, ובהם חובלות, יחידת סנפיר וימאות או מכונאות גוררת. המעוניינים מוזמנים לגיבוש של יום אחד, המתקיים בבה"ד חיל הים (בת גלים) בחיפה. ביום הגיבוש הצעירים לומדים למלא משימות ימאות שונות - שיט בס"גים (סירות גומי), קשירות חבלים, תפעול נשק - ולאחר מכן נבחנים עליהן. ביום זה נבדקת היכולת לעבוד בצוות - וכן נבדקים והכישורים הטכניים של הנבחנים. הגיבוש הוא פיזי, דורש כושר ברמה סבירה, ונעשה בחלקו גם בים. הפרופיל הרפואי הדרוש הוא 72 ומעלה. 

 

השבוע לפני 

הפגזת העיר תל אביב על ידי חיל האוויר האיטלקי, 9.9.1940



השבוע לפני 76 שנה, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, הופגזה תל אביב על ידי חיל האוויר האיטלקי. איטליה הפאשיסטית, שבאותן שנים התייצבה לימינה של גרמניה הנאצית והכריזה מלחמה על בריטניה, תקפה מן האוויר את תושבי העיר שלא השתתפו במלחמה, וזאת כחלק ממלחמתה בבריטים שהיו בעלי מנדט על ארץ ישראל. 
 
המתקפה התרחשה בשעה 16:12 על ידי מפציצים של חיל האוויר המלכותי האיטלקי שהשתייכו לטייסת 205 של כנף הפצצה 41 ששכנה באיים רודוס ולרוס. ההפצצה התרכזה באזור הרחובות בוגרשוב וטרומפלדור וגרמה להרוגים ולפצועים רבים ולהרס רב. הגרמנים והאיטלקים נמנעו מלקבל עליהם אחריות על ההפצצה. לשם שיקום נזקי ההפצצה הוקמו ועדה עירונית וקרן מגבית למען הנפגעים והשתמשו בכספי פיצויים שהגיעו מהממשל הבריטי. 
 
רוב קורבנות ההפצצה נטמנו בקבר אחים בבית הקברות נחלת יצחק. 55 שנה אחרי כן הוצבה אנדרטה לזכר הרוגי האירוע בכיכר מיכאל'ס, סמוך לאזור שהיו בו מרבית הנפגעים.

נזקי ההפצצות בתל אביב, מלחמת העולם השנייה, צילום: ויקיפדיה
 
הדיווחים בתחנת רדיו ברומא נשמעו כך: "חיל התעופה האיטלקי הרעיש קשות את נמל יפו. הנמל והמחסנים הותקפו קשה ופרצו דליקות עזות". מנגד, בהודעה הרשמית של מפקדת הצבא הבריטי נאמר: "מטוסים איטלקיים התקיפו אתמול אחר־הצהריים את תל אביב וסביבותיה והטילו פצצות ללא כל הבחנה, הרחק ממטרות צבאיות כלשהן. כמה מן הפצצות הוטלו בעיר העברית תל אביב, והשאר על כפר ערבי. בתל אביב נפגעו בתים מספר וכן פרצו כמה דליקות. בדלקות טיפלו מיד מכבי האש. פרטים מלאים על הפצועים וההרוגים עדיין חסרים, אולם ידוע שנהרגו יותר מ־50 איש, רובם יהודים. בהרוגים הערבים יש גם חמישה ילדים".
 
מתל אביב נשלחו מכתבי מחאה למנהיגים ולקהילות ברחבי העולם, בין השאר לנשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט, ואל העיר תל אביב הגיעו מכתבי תנחומים מרחבי העולם, בין השאר מראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל, מהצבא ומהפרלמנט הבריטיים, מהצלב האדום הפולני והצ'כי בארץ ישראל ועוד. הנציב העליון הבריטי בארץ ישראל, הרולד מקמייקל, ביקר בעיר לאחר ההפצצה והביע את תנחומיו. כמה ימים לאחר ההפצצה הפגיז חיל האוויר הבריטי את האיים האיטלקיים רודוס ולרוס, שמהם כאמור המריאו המטוסים שהפציצו את תל אביב.

נערכים לחגים
 
מפקד פיקוד מרכז האלוף רוני נומה קיים השבוע פגישה עם ראשי מועצת יש"ע. במפגש הוצגה הערכת המצב הביטחונית באשר לתקופה האחרונה ולקראת החגים הקרבים. ראשי הרשויות העלו סוגיות בנושאים שונים, בעיקר סוגיות אזרחיות שונות כגון תחבורה ופקקים באזור אל־ערובּ, תכנון והקמת קווי הולכת גז ליהודה ושומרון, בנייה פלסטינית לא חוקית במרחב בקעת הירדן ובאזורים נוספים ועוד. 
 
 
דואר נע
 
מתאם פעולות הממשלה בשטחים האלוף יואב פולי מרדכי והשר לעניינים אזרחיים ברשות הפלסטינית חסיין א־שייח חתמו השבוע על מזכר הבנות לשדרוג מערך שירותי הדואר בין ישראל לרשות הפלסטינית. מזכר ההבנות נועד להסדיר העברה ישירה בהדרגה של דואר מרחבי העולם לרשות הפלסטינית באמצעות ירדן, דרך גשר אלנבי. עם החתימה על מזכר ההבנות יחלו הצדדים בתהליך ליישום העקרונות לשם מימושם במלואם.