"ישנה עבירת הריגה מעל לכל ספק", ציינה השופטת הלר עם ההודעה על הכרעתם. בנוגע לעבירת התנהגות שאינה הולמת בה הואשם, ציינו השופטים: "מצאנו את העבירה ברף הגבוה ביותר, הנאשם פעל בכוח מעבר לנדרש וקיפח חיי אדם, גם אם מדובר במחבל". השופטים התייחסו לתפקידו של אזריה, שהיה חובש בשטח, וציינו כי "נוכח מעמדו כדרג צבאי רפואי מעשיו של הנאשם הינם התנהגות שאינה הולמת ואנו מרשיעים אותו גם בעבירה זו".
עם מתן פסק הדין, התפרצה אחת מקרובות משפחתו של החייל בקריאות: "ביזיון, אין צה"ל, מחר אין חיילים". האב צ'רלי אמר על דבריה של השופטת: "אלה ציטוטים של הרמטכ"ל", והלר הגיבה לאב: "עמלנו על תיק קשה ושמענו את כל העדים". כמו כן נרשמה אלימות קשה מצד בני משפחת אזריה כלפי העיתונאים באולם. האם אושרה והאחות אתי התפרצו גם הן לעבר השופטים.
כאמור, פרקליטיו של החייל הודיעו כי יגישו ערעור על ההחלטה. עו"ד אילן כ"ץ מסר כי "מדובר בהכרעת דין קשה, שדחתה את כל טענות ההגנה, אנחנו נצטרך ללמוד את הכרעת הדין. אנחנו מכבדים את בית הדין הצבאי ונשמיע את הביקורת במקומות הנכונים. אין לי ספק שלאור קביעות שכבר על פניהן נראו לנו שאינן תואמות את חומר הראיות, אנחנו נגיש ערעור. ביקשנו שהטיעונים לעונש ישמעו בזמן הקרוב ביותר, כדי לא להפסיד זמן". עו"ד אייל בסרגליק הוסיף כי "הכרעת הדין קשה. חשנו במהלך הדיונים על עוינות רבתי כלפי אלאור, וראינו אותה כעת. הראיות מצביעות על משהו אחר לגמרי. נגיש עליו ערעור, זה יום מצער".
הקראת הכרעת הדין נמשכה למעלה משעתיים וחצי. השופטת התייחסה לטענות ההגנה על "שטיפת מוח של העדים מצד המפקדים" ואמרה כי הן "לא עומדות בקנה אחד עם הראיות שהוצגו בפנינו". לדבריה, "המג"ד אמר כי הסיבה לשיחות עם הלוחמים הייתה על מנת להבהיר כי מדובר באירוע חריג וכי המ"פ ציין כי זו חובתו לדבר איתם ולוודא שהם מבינים אות הוראות הפתיחה באש. שיח המפקדים לא השפיע על העדים".
השופטים לא קיבלו את הטענה לפיה עצם העובדה שאזריה לא השתתף בתחקיר המבצעי פגמה בהליך המשפטי: "לא ראינו את ההליך הזה כשהדברים ברורים ורלוונטיים שכן לא נחשפנו לתחקיר המבצעי לאורך המשפט".
על גרסתו של אזריה אמרו השופטים כי היא "לא עולה בקנה אחד עם הפרטים שמסר לאחר ביצוע הירי ועדותו לא תואמת את הסרטונים שתיעדו את האירוע". לדבריהם, "מצאנו כי גרסתו של הנאשם בלתי מהימנה. המסקנה מתבססת גם לאור הסתירות שמסר בגרסותיו ואנו קובעים מפה כי הסיבה לירי לא הייתה נעוצה בתחושת סכנה, אלא מתוך נקם. לא מצאנו הצדקה לירי ובוודאי לא לירי לראש".
"נוכח הדברים הללו", ציינו השופטים, "נשמטה הקרקע תחת גרסת ההגנה עצמית של הנאשם". הם הדגישו כי טענת הנאשם לפיה הוראות הפתיחה באש הכריחו אותו לפעול לא עולות בקנה אחד עם העובדות בשטח וציינו כי אין הצדקה לירי והשימוש בנשק אמור לשמש רק כמוצא אחרון, ולכן "אין ספק כי אין הצדקה לירי".
התרעות פיקוד העורף