ב־8 ביולי 2014, היום בו החל מבצע צוק איתן, התרחש אירוע מטלטל מבחינת צה”ל: חוליית צוללים מהקומנדו הימי של חמאס הצליחה להגיע עד לחולות הבהירים של חוף זיקים, ורק שם חוסלה הודות לתגובה ערנית של נועה טייטל, מבקרת השליטה הימית של צה”ל, שזיהתה ראשונה את האיום וכיוונה את הכוחות. מאז שינה הצבא את היערכותו לאירועים דומים כשמי שהתבקשה לתת מענה ראשוני היא הצרעה - סירת סיור מהירה וקטנה שיכולה לצאת מבסיס חיל הים באשדוד ולהגיע תוך דקות ללב ים, כדי לנטרל שם את המחבלים.



“אנחנו עושים כל הזמן תרגולות”, סיפר סרן גיא בנספך, מפקד יחידת סנפיר באשדוד. “היתרון של הצרעה הוא שהוא כלי קטן ויש לו טווחי התקרבות יותר טובים לחוף”.



הצרעה היא מהכלים החדשים בצה”ל. נכנסה לשירות רק ב־2005 ומשמשת את יחידת סנפיר שנמצאת בבסיסים באשדוד, בחיפה ובאילת, ותפקידה משתנה בהתאם לגזרות.היחידה באשדוד אמורה לאבטח את הנמל האזרחי ולבדוק את אוניות הסוחר הגדולות כדי להבהיר שלא קל להבריח. היא מבצעת עבודות צלילה וגם מחזיקה את הקו הלוהט שמול רצועת עזה, וזה כולל גם עיסוק במעצרים והפרות סדר. זו יחידה קטנה: סך הכל ארבעה כלים ו־40 לוחמים, מתוכם תשע לוחמות, כך שניתן להכריז עליה כיחידה לוחמת מעורבת, נדירה בחיל.



“נלחמתי בשביל להגיע הנה”, סיפרה סמ”ר מעיין סופר. “אין לי כל כך קשר לים, אני גרה במודיעין, אבל רציתי להיות לוחמת. מישהו מהכיתה לימד אותי על סנפיר, ולפני הגיבוש עברתי קורס צלילה כדי שלא אגיע לגמרי שוקיסטית”. צרעה היא סירה חצי קשיחה שהגיעה ממשמר החופים האמריקאי. יש בחיל הים שני סוגים של סירות: אחת באורך 9.4 מטרים והשנייה באורך 8.2 מטרים. אל שתיהן מחוברים מנועים עוצמתיים.



“הצרעות הקטנות יותר חדות ומהירות והגדולות יציבות”, הסבירה סופר את השוני. “לצלילות, למשל, כדאי לצאת עם הגדולה, מאחר שהיא יותר מרווחת ויציבה, ולמעצרים נעדיף את הקטנה כדי להשיג את הכלים שרודפים אחריהם”.



צוות של צרעה מונה בין חמישה לעשרה לוחמים, תלוי במשימה שאליה היא יוצאת. זה הכלי היחיד בחיל הים שבו המפקד הוא לא קצין, אלא חייל ותיק ומצטיין. “במהלך השירות אתה עובר מדרגות”, מסבירה סופר. “זה מתחיל בבסיס: אתה לומד מיומנויות של להעביר דברים ולתפעל שריפות, ואחר כך מתקדם לתפקיד עם יותר אחריות בחרטום, שם נמצא כוח האש הכי חזק. בהמשך אתה עובר לקבינה ונהיה ההגאי של הכלי, האחראי על התמרונים, ובחוף אתה יד ימינו של המפקד. אני היום הגאית”.



איך זה לשרת עם בנים?


“הבנות הן מיעוט ביחידה, וזה מסובך. הייתה תקופה שבה הייתי הבת היחידה בצוות. זה יכול להיות כיף אם הבנים משלבים, אבל אם הם תחרותיים, את מרגישה לבד. בכל ארבעה חודשים מערבבים צוותים, אז אין סיכוי שמישהו לא מתקדם בתפקיד וגם חברתית”.



סרן בנספך, מפקד היחידה, מדגיש שמבחינתו אין הבדל: “בנות עושות את אותם תפקידים, הן שוות ערך לכל דבר, וכמו שיש מפקד צוות הייתה גם מפקדת צוות. אם היא טובה, היא תגיע לכך”.



הכשרת הלוחמים עוסקת בין היתר בצלילה ולוחמה בטרור. בחזית הצרעה עומד מקלע מאג, והלוחמים נעזרים גם בנשק קל ובנשק לפיזור הפרות סדר. “גשם, לילה, שום דבר לא עוצר אותנו חוץ מגלים גבוהים מדי”, מצהירה סופר. “יש הרבה מעצרים, הרבה תרגולים תת־מימיים, חלק מתבצעים בשחייה וחלק בצלילה. בהתחלה סבלתי ממחלת ים, אבל מקיאים וממשיכים”.



סופר, שמשתחררת בעוד חמישה חודשים, היא כבר חלק בלתי נפרד מהבסיס בנמל אשדוד ומכלי השיט הקטן. “לא יודעת מה אעשה כשאשתחרר”, הודתה, “לא אצא יותר לים וזה בטח יהיה מבאס”.