חיילי גדוד רותם מחטיבת גבעתי צעדו בשבוע שעבר בשכונת אל־אחתר בעזה, וסרקו בית אחר בית. סג”מ אוריה מורביאן, מ”מ בפלחו”ד, ביקש מחייליו לשים עין. ידיעות מודיעיניות מוקדמות דיווחו על פיר מנהרה שאמור להיות באזור, המוקף באנשי חמאס שרק מחכים לשעת כושר. המחלקה עברה פתח אחר פתח. זיעה קרה זרמה מתחת לציוד המגן המסיבי, הפה התייבש מהמתח, ואז בכניסה לאחד הבתים הגיע הסימון המיוחל: הפיר נמצא. פתח גדול, חפור בדיגום, שהוביל למעמקי האדמה. סג”מ מורביאן הורה לחייליו לפעול על פי תרגולת איתור מנהרה, שעליה עבדו שעות נוספות, מאז ימי הטירונות.

טוב, לא מדובר בעזה, וגם לא במבצע נועז מעבר לגבול. מתקן האימונים אל־אחתר נמצא בסמוך לבסיס קציעות שבנגב ומדמה את הסמטאות הצרות שבסג’עייה וסביבתה.

לחיילים הצעירים בגדוד, אלה שלא חוו את מבצע צוק איתן, מנסים להמחיש כמה שאפשר את איום המנהרות שהטיל מורא על יישובי עוטף עזה, ועד היום גורם לדפיקות לב מואצות בקרב תושבי האזור. למשל המנהרה ההתקפית הגדולה שנמצאה בצפון הרצועה, שעליה פורסם השבוע.

"אתה חייב להיות מקצועי". מתכוננים לסבב הבא. צילום: אריאל בשור"אתה חייב להיות מקצועי". מתכוננים לסבב הבא. צילום: אריאל בשור

בזמן האימון עמד בצד רס”ן ערן, סגן מפקד הגדוד, שבימי צוק איתן שימש כמ”פ. ביום שבו גופתו של קצין סיירת גבעתי, סגן הדר גולדין ז”ל, נחטפה לתוך מנהרה בעזה, הוא הוקפץ עם כוחותיו כדי לנסות לאתר את החייל הנעדר.

“איתן פונד, שנכנס למנהרה אחרי הדר ז”ל, היה הקצין שלי”, מספר ערן. “אני מכיר אותו מצוין. יש לו ראש בריא ושיקול דעת נכון, והוא הבין באותו רגע שזה הדבר הכי טוב שהוא יכול לעשות. מקווה שבקרוב נסיים את העבודה. כל חיילי צה”ל, לא משנה איפה הם, צריכים לחזור הביתה”.

זו מטרת האימון, לדעת לטפל באיום המנהרות?
“האיום קיים כבר הרבה זמן. עוד במלחמת העולם הראשונה חפרו הרבה ועמוק, אבל צוק איתן זו הייתה הפעם הראשונה שבה חמאס הביא את זה כנשק אסטרטגי שמסוגל לפגוע בעורף שלנו. לפני שהתחיל המבצע, דיברנו והתעסקנו במנהרות, אבל הלחימה הדגישה את הסיכון. המטרה היא לאתר ולהשמיד אחרי חיפוש שיטתי. איום המנהרות הוא עוד צד בלחימה. יש אוויר, יבשה, ים ועכשיו גם תת־קרקע. מתקני האימונים יישמו את זה פרקטית”.

תקדים שליט

איום המנהרות נכנס לתודעה ב־26 ביוני 2006, כששבעה מחבלים חדרו לשטח ישראל, לא רחוק מקיבוץ כרם שלום. בתום פעולה מתואמת וקטלנית, הצליחו לחטוף את החייל גלעד שליט ולהעבירו לשבי ברצועה.

אבל חמאס לא המציא שום דבר חדש. מנהרות הן אמצעי פרימיטיבי, אבל יעיל, שמשמש כוחות לוחמים עוד מתקופות קדומות ובטח במאה הקודמת. בינואר 1917, מלחמת העולם הראשונה, הורה לחייליו הגנרל הבריטי סר הרברט פלומר לחפור מנהרות שאורכן הכולל היה כשמונה קילומטרים. הן הגיעו עד מתחת לעמדות הצבא הגרמני. במנהרות הוטמנו 600 טונות של חומר נפץ, וב־7 ביוני הן פוצצו והביאו למותם של כ־10,000 חיילים גרמנים.

חשיפת מנהרה בצוק איתן. צילום: דובר צה"לחשיפת מנהרה בצוק איתן. צילום: דובר צה"ל

בשנות ה־60 היו אלה לוחמי גרילה וייטנאמים שהשתמשו ברשת מנהרות ובונקרים תת־קרקעיים כדי לגרום לאבידות קשות לצבא האמריקאי. “מנהרות מוכרות עוד מימי מרד בר כוכבא”, אומר אל”מ במיל’ יהודה וגמן, שהיה בצוות ההקמה של המכללה לפיקוד טקטי. “זו עוד דרך להפתיע. אם ינחיתו לך מסוק באמצע הבית ואם ייצאו מחבלים מתוך האדמה, זה אותו אפקט. או שמתאוששים מההפתעה ומשיבים מלחמה, או שמוצאים דרך לנטרל אותה מראש. זה מאבק מוחות”.

וגמן מספר שכשלימד במכללה לא התעכבו על פרק המנהרות. “זו לא נחשבה דרך פעולה אפשרית, סבירה, של האויב, שראוי ללמוד אותה ולתת לה מענה בחשיבה ובפעולה”, הוא אומר. “אבל האויב משתכלל ואנחנו משתכללים. זה דומה לתחרות בשוק האזרחי בתחום השיווק. כל משווק מחפש את הנישה שבה עוד לא עשו משהו כדי להיכנס לשוק עם מוצר שידליק את כולם. למה? כי אף אחד לא חשב על זה קודם”.

לא רק בגבעתי מתאמנים לקראת איום המנהרות; בכל חטיבות החי”ר מייחסים לנושא חשיבות עוד בתקופת הטירונות. במתקן האימונים אל־אחתר הביאו קבלן שממש בנה מנהרה ארוכה ומבוטנת לתוך האדמה. יש שם כמה כניסות, כדי שהחיילים יבינו שהאויב מסוגל להיות יצירתי.

“חייל שמזלזל באויב הוא טיפש”, אומר סג”מ מורביאן. “ברגע שאתה מזלזל, אתה מגיע עם ביטחון מופרז. לא צריך לפחד, אבל חייבים לקחת הכל בחשבון.

להבין שיש אויב חדור מוטיבציה”.

איום המנהרות מופיע בשיעורים עיוניים, בהרצאת מפקדים ובסוף בתרגול בשטח. מספרים לחיילים מהן היכולות של חמאס ומה צריך לחפש כשסורקים במטרה לאתר. “מכוונים אותנו לדברים חשודים”, מספר סמל רום מזרחי, לוחם בגדוד. “כל חייל מכוון את הנשק למקום אחר, 360 מעלות, למעלה, למטה, שבכל פינה תהיה כוונת למקרה שמישהו ייצא”.

סגן מפקד הגדוד, רס”ן ערן, שראה בחייו כמה מנהרות, מספר שפעולת האיתור קשה במיוחד. “החביאו את הפירים בתוך בתים, חצרות”, הוא אומר. “לא פשוט למצוא, גם כשאתה רואה את כל הסממנים - כלי עבודה, בטון. הם מסווים בצורה מוקפדת. אתה בתוך המתחם, ברור לך שקורה משהו, אבל עדיין קשה למצוא. גם אם חיל האוויר זורק פצצה, לך תאתר את הפתח שממנו נכנסים. זה מאוד מאתגר”.

חיילי גבעתי. צילום: אריאל בשורחיילי גבעתי. צילום: אריאל בשור


זה נשמע מקום קלאוסטרופובי ומחניק.
“זה הכי דומה ללחימה ביעד מבוצר של פעם, מקום סגור ואינטימי. אתה חייב להיות מקצועי ולהבין את מגבלות האמל”ח. בצוק איתן נטרלנו את המנהרות עם חומרי נפץ. זה עבד מעולה בגלל הקלאוסטרופוביה. יצר לצד השני אפקט תודעתי קשה. אתה במקום סגור, תוקפים אותך מבחוץ, כשאתה אפילו לא רואה את התוקף. לא כיף להם להיכנס למנהרות”.

על פי התרגולת, גם אם החיילים מוצאים את מקום הכניסה למנהרה, הם לא ממהרים להיכנס ולחתור למגע. ממתינים בחוץ עד שיגיעו כוחות מיוחדים המאומנים לטיפול במנהרות. “אין לך יתרון יחסי כשאתה נכנס לתת־קרקע, ולכן אין סיבה להיכנס”, מסביר רס”ן ערן. “את רוב העבודה אתה עושה בנטרול הפתח מבחוץ. משאירים את העבודה ליחידות המיומנות. אם נבין שמדובר בכוונה לפגוע באזרחים, נצטרך לקחת סיכונים יותר גדולים”.

רס”ן ענאן פארס, מ”פ בגדוד, מספר שכבר לפני צוק איתן מפקד החטיבה עופר וינטר והקודקודים פיתחו שיטה כדי להתמודד עם המנהרות שזוהו. מטעמי ביטחון מידע, עדיין אסור לספר עליה. “וינטר דיבר איתנו על האיום וגם הציג מענה טקטי שחטיבת גבעתי הובילה”, פארס נזכר.

איך מסבירים לחיילים את הסיכון שבמנהרה?
“לחימת התת־קרקע שווה להיתקלות. איך אני מדמה היתקלות? מאמן את החייל לקראת האירוע. אותו הדבר עם פיר מנהרה: אני מציב לו פירים בשטח, מחדיר לו מודעות שהם קיימים בסביבה. אתה מנסה כמה שאפשר לא להתאמן על המלחמה הקודמת, אלא לחשוב לקראת המלחמה הבאה. בקרב הוא יידע מה לעשות, אחרי שהצליח באימון”.

בלי הפתעות

בעימות הבא, מנהרות יהיו לקח נלמד. לפני צוק איתן ידעו על קיומן, אבל לא נתנו את תשומת הלב המתאימה. “התנאי שלא תתחולל הפתעה הוא מודעות לאיום והתייחסות אליו, מבלי לעטוף בעטיפה שאומרת ‘הוא לא מאיים עלי’”, אומר אל”מ במיל’ וגמן. “כל ההפתעות בהיסטוריה האנושית נבעו מבעיה של תפיסה. אנשים סירבו להיפרד מהדעות שבהן האמינו וסירבו להתייחס לעובדות. ההפתעה היא תמיד תוצר של שיתוף פעולה בין המופתע למפתיע”.

בצה”ל משערים שלחמאס יש היום מעט מנהרות התקפיות, אבל גם יודעים על רשת נרחבת של מנהרות הגנתיות. “הם כל הזמן חופרים כדי להסתתר מאיתנו”, מספר רס”ן ערן. “מספיקים כמה מטרים לכל צד שחפרו ועוד כמה מטרים מתחת לאדמה כדי לייצר הגנה. כשהם רואים טנק נוסע באזור הם נכנסים לתת־קרקע ומחכים שהחיילים לא יהיו ערניים. אז תהיה שעת הכושר לתקיפה. מנהרות הן חלק מתורת הלחימה של האויב. הוא מבין שאם לא ייכנס מתחת לאדמה, רוב הסיכויים שיושמד מול כוח האש של צה”ל”.

המנהרה מאפשרת ניידות.
“החיילים לא מתרגלים רק את מציאת המנהרה, אלא גם מבינים שהיא יוצרת חיבורים בין מבנה אחד לשני וקישוריות בין מתחמים. מבינים שהאויב פועל בצורה מעגלית. זה לא שחיסלתי אויב במבנה אחד והוא נעלם. יכול להיות שיריתי על המקום הנכון, אבל הוא נכנס לתת־קרקע ויצא בכלל במקום אחר. מנהרה היא עבודת כפיים מרשימה: לחפור מטר אחרי מטר כל יום. אני בכל פעם שמח שאנחנו משמידים להם אחת, כי אני יודע שהרסנו להם שלוש שנים של עבודה. 70 שנה הם מנסים, והמוטיבציה שלהם לא תיגמר בקרוב”.

גזרת הדרום נחשבה לחלק מאיום המנהרות, בגלל האבן הנוחה לחפירה מהירה. “יכולת החפירה קשורה לסוג האדמה”, אומר אל”מ במיל’ וגמן. “אבל זה לא מונע שימוש במנהרות גם במקומות שבהם יותר קשה לחפור. בזכות הטכנולוגיה אפשר לחפור בכל סוג של סלע. מבחינה טכנית זה בהחלט אפשרי”.

רס"ן ערן. "מנהרה היא עבודת כפיים מרשימה". צילום: אריאל בשוררס"ן ערן. "מנהרה היא עבודת כפיים מרשימה". צילום: אריאל בשור

בימים אלה צה”ל עוסק בהשלמת המכשול בצפון ובדרום - אותה חומה שחלקה נמצא עמוק באדמה - כדי להתמודד עם הבעיה התת־קרקעית. בעוד יותר משנה יושלם המבצע המורכב. בצבא רואים בזה מענה אמיתי.

“אי אפשר יהיה לעבור את המכשול הזה”, משוכנע רס”ן ערן. “הוא יגרום לאזרחים לישון בשקט, ואף אחד לא יקום בעורף אחרי שיצאו 20 מחבלים של חמאס באחד מיישובי עוטף עזה. בחמאס מבינים שבשביל לעצור את צה”ל הם צריכים את האופציה התת־קרקעית. הם לא רוצים להיות מולנו, פנים אל פנים, כי הם מבינים שיושמדו. יש להניח שהם רוצים לתת לנו להישחק בערים הפלסטיניות ורק אז לצאת מהמנהרה ולגרום לנזקים. אנחנו יודעים שהאויב כל הזמן משתפר, מנסה להביא אמצעי לחימה חדשים”.

כל האמצעים

ייתכן כי העימות הבא יהיה בכלל נטול מנהרות. כמו שצה”ל הבין שצריך לפרק את המוקש הרציני, גם חמאס בטח קלט שהוא חייב לעבור לתוכנית פעולה אחרת. לכן במתקן האימונים אל־אחתר מתעכבים לא רק על מנהרות אלא גם מנסים לדמות לחיילים הצעירים איך נראית עזה מבפנים. הסמטאות הצרות, האיום שיכול להופיע בכל פינה.

“המתקן מדמה את מרחב הפעולה שאנחנו נצטרך לעבוד בו”, אומר המ”פ, רס”ן ענאן פארס. “לוחמת תת־קרקע, לוחמה בשטח בנוי, ושילבנו גם לחימה בעזרת כוחות שריון. ניסינו כמה שיותר לשלב את כל האמצעים כדי לתת מענה לאיום המלחמה הבאה”.

רס”ן ערן, שמכיר היטב את גזרת עזה, הוסיף: “הבתים במתקן האימונים הרוסים, וזה די דומה למציאות. במצב מלחמה אתה לא מגיע לשכונה שלמה. רק

תסתכל פה מה עשו הזחלים לכביש, ועוד לא דיברתי על העבודה של חיל האוויר. אנחנו משנים את פני הקרקע”.

המ"מ אוריה. "טיפש מי שמזלזל באויב". צילום: אריאל בשורהמ"מ אוריה. "טיפש מי שמזלזל באויב". צילום: אריאל בשור

לא פעם במהלך השיחה עלה איום המלחמה הבאה. החיילים והקצינים כבר למדו להבין שבכל כמה שנים, הצדדים נכנסים לעימות. ערן בן ה־32 הוא היחיד מבין המרואיינים שלא מצוין שם משפחתו, בגלל תפקידים רגישים שמילא במהלך השירות הצבאי ותפקידים שהוא אמור להגיע אליהם בעתיד. הוא בילה לא מעט שנים בקרב מוחות מול האויב. “רואים כבר עכשיו כמה קשה לחמאס מול העוצמה שלנו, אז הוא שם את האזרחים בחזית כדי ליצור משהו אחר, א־סימטרי”, הוא מסביר. “פגשנו את זה גם בצוק איתן. אף על פי שכרזנו וחילקנו כרוזים, היו אנשים שלא רצו לצאת מהבית וממש היינו צריכים להוציא אותם בכוח. אנחנו מאוד קרובים לקו שבין לסכן את חיילי צה”ל לבין לפגוע באויב או באזרחים. האינטרס שלנו כצבא הוא שיהיו כמה שפחות נפגעים. תמונה של בית שקרס על משפחה עם עשרה הרוגים, טרגדיה שיכולה לקרות במהלך קרב, תשפיע על העולם. בסוריה יבליגו על 70 אנשים שמתו מגז, אנחנו על עשרה נשלם מחיר כבד”.

ראינו למה גורם ירי של צלף.
“מסתכלים על צלפים כעל שיטה קטלנית, אבל בצה”ל משתמשים בהם כי זו האופציה הכי לא קטלנית. מביאים נשק מדויק כדי לירות לכיוון הרגל, ובגלל זה יש הרבה פצועים ולא הרוגים. המטרה היא למנוע מהמפגינים להגיע לאזרחים שלנו. כל עוד אין עליהם אמל”ח או שלא חצו את הגדר, הכוונה היא להרחיק. אם לא נסוגו, מכוונים לרגל. האינטרס של הצבא הוא מינימום נפגעים”.

גדוד רותם יסיים אימון גדול, ובהמשך יחזור לאזור עוטף עזה לשמירה על הקו. העיניים, על פי התרגולת, יופנו לכל הצדדים, עם דגש חזק על פני הקרקע.

“חלק מתפקידי הוא להסביר לחייל מהי המשימה ומהי חשיבותה”, אומרמ”מ מורביאן. “מפקד חכם מסביר שלא רק עומדים על גדר הגבול ומשגיחים שלא יעברו אותה, אלא מסתכלים לאחור על כרם שלום, כיסופים, שדרות. מבקשים לדעת ששם האיום הוסר”.