אבנר בן שושן עלה לבד מצרפת לפני כשנה וחצי ומתגורר כיום בירושלים. בשבוע הבא הוא יתגייס לחיל התותחנים, והוא שואף להגיע ל"רוכב שמיים", יחידה מיוחדת בחיל המפעילה כלי טייס בלתי מאוישים. 

על התהליך שהביא אותו לעלות לארץ הוא מספר: "עד גיל 16 לא ידעתי כלום על היהדות שלי. בגיל 17 הגעתי לשנה לירושלים למכינה קדם־אקדמית, פגשתי אנשים מיוחדים והתאהבתי בעיר, וכשחזרתי לצרפת התגעגעתי מאוד והחלטתי לעלות. הגיוס לצה"ל חשוב לי כי אני רוצה לעשות משהו משמעותי בשביל המדינה הזאת, להבין את התרבות הישראלית טוב יותר ולהרגיש ישראלי באמת". לאבנר ברור שאחרי השירות הצבאי יישאר בארץ. "אני רוצה לבנות כאן משפחה ולהמשיך בלימודי הנדסת תוכנה".
 

ליביו לישביץ עלה מברזיל לבד לפני פחות משנה, מתגורר כיום בעפרה ויתגייס בשבוע הבא לחטיבת כפיר. "באתי מקהילה וממשפחה ציונית, והערך של עלייה לארץ היה שם כל הזמן, אבל אחד הדברים המרכזיים שעודדו אותי לקבל את ההחלטה בסופו של דבר היה המסע לפולין שהשתתפתי בו לפני ארבע שנים. לראות את חורבן היהודים באירופה ואחר כך להגיע לביקור בארץ בתקופה של לחימה (מבצע 'צוק איתן') - זה היה דבר שמאוד השפיע עלי". 
 
איזי קטאלן עלה לבד לארץ מטורקיה כשהיה בן 11, וכעבור כשנה הצטרפה אליו משפחתו. אחרי שנאבק כדי להתגייס לצה"ל על אף הפטור שקיבל, שובץ איזי לחטיבת הצנחנים, ובצעד יוצא דופן התעקש להתגייס לחיל התותחנים. "רצו לגייס אותי לצנחנים, אבל אני העדפתי להתגייס לתותחנים, לגדוד רש"ף 402 שבו סבא שלי שירת. גם אבא שלי שירת בתותחנים בצבא הטורקי, ורציתי להמשיך את המסורת המשפחתית צבאית הזאת".

איזי קטאלן. צילום: דובר צה"ל

 
השירות עצמו, לדבריו, קשה יותר מכפי שציפה. "בהכשרה היה לי מאוד קשה, קיבלתי את הסטירה של החיים, אבל אז נתתי בראש והמשכתי. לא ירדתי לג'וב. כבר הגעתי לחצי דרך וטוב לי פה. אני פה כדי להישאר עד הסוף".
 
סמל יונתן באומגרטן, בן 23, מקיבוץ ניר עציון, התגייס לפני כשנה וחצי לגדוד 605 של חיל ההנדסה הקרבית, בימים אלה הוא מסיים חצי שנה של פעילות מבצעית בחברון. עד לפני שנתיים הוא עבד במשרד עורכי דין בהולנד, ששם נולד וגדל. אבל אז, בגיל 21, הוא החליט לעלות לארץ עם חברים במסגרת גרעין צבר.

החלום לעלות ולהתגייס, לדבריו, הופיע אצלו כבר בגיל 12: "באתי עם המשפחה לביקור בארץ לקראת בר המצווה, וכשהייתי בכותל ראיתי חיילים. לא הבנתי מה אני רואה בדיוק, ואבא שלי הסביר לי שאלה חיילים שמגנים על הארץ וזו מצווה. מאותו הרגע זה נראה לי משהו מיוחד מאוד, ונכנס בי העניין הזה שגם אני רוצה לעשות את זה יום אחד".