צה"ל עמל בימים אלה על פתרונות לטרור העפיפונים והבלונים ששורף את שדות עוטף עזה, אבל במקביל הצבא עדיין לא הסיר את מבטו ממה שמתרחש מתחת לאדמה. המנהרות ההתקפיות של חמאס שהפתיעו אותנו בימי מבצע צוק איתן עדיין מהוות איום על תושבי הסביבה, אף על פי שרבות מהן הושמדו ונשלמת בניית הקיר - המכשול שיבלום את אפשרות החדירה לשטח ישראל.

בשבוע שעבר סיים סא"ל א' את תפקידו כמייסדה ומפקדה הראשון של פלגה ס'1 של יהל"ם (יחידת הנדסה למשימות מיוחדות), יחידת העילית של חיל ההנדסה. ס'1 היא אחת משתי פלגות חדשות שהוקמו ביחידה כחלק מתהליך הפקת הלקחים בעקבות מבצע צוק איתן בקיץ 2014. היא מאגדת תחתיה את סיירת יעל ואת יחידת סמו"ר (סליקים ומנהרות), היחידה הצה"לית ללוחמה בתת–קרקע. הפלגה השנייה היא ס'2, שתפקידה הוא סילוק פצצות ומטענים.

“אחד הדברים שעלו מצוק איתן הוא הצורך במתן מענה נרחב יותר בכל הנוגע להתמודדות עם איום המנהרות בעת תמרון קרקעי", סא"ל א' מסביר. “הלקח שהופק הוא שאנחנו זקוקים ליותר מהיכולות של יהל"ם, ולכן יש להגדיל את היחידה כך שתוכל לספק פתרונות לכוחות החי"ר והשריון, בין שמדובר בחזית הדרום ובין שבחזית הצפון. התמרון הבא בעזה יהיה רווי מכשולים, מטענים ומנהרות. אנחנו מבינים שהאתגרים האלה יהיו בכל מקום, והרעיון הוא שלכל חטיבה תסתפח פלוגת יהל"ם, שתביא איתה את כל יכולות היחידה, במיוחד את ההתמודדות עם משימות מיוחדות בתחום הלחימה בתת–קרקע".

על מנת לממש לקחים אלה, הוגדלה כאמור היחידה ונערך בה שינוי ארגוני שיימשך עד השלמת התהליך ב-2020. לצד המבנה הארגוני החדש המבוסס על שתי הפלגות החדשות, בתוך ס'1 נפתחו בשנתיים האחרונות שלוש פלוגות תת–קרקע חדשות: שתיים במילואים ואחת בסדיר. “המשמעות היא שבתמרון הבא סדר הכוחות שלנו יהיה גדול בערך פי שניים מאשר בצוק איתן", אומר סא"ל א'.

אתגר תת קרקעי. השמדת מנהרה. צילום: עבד רחים חטיב, פלאש 90אתגר תת קרקעי. השמדת מנהרה. צילום: עבד רחים חטיב, פלאש 90

מאומנים וכשירים יותר

עם 18 שנות שירות בצה"ל, סא"ל א' הגיע לתפקיד אחרי שורת תפקידי פיקוד בחיל ההנדסה: מ"פ בגדוד הנדסה 601 במלחמת לבנון השנייה, מפקד קורס קצינים של חיל ההנדסה, מפקד בית הספר של יחידת יהל"ם, סגן מפקד גדוד 603 בצוק איתן וקצין הנדסה של אוגדה 91, האחראית על גזרת לבנון. כשאני שואל אותו על אירועי לבנון השנייה, הוא מעדיף להתמקד בתהליך שנעשה מאז המלחמה.

“בפרספקטיבה של השנים שעברו, אני יכול לראות את ההתפתחות מאז ההתמודדות עם מתחמי התת–קרקע של חיזבאללה במסגרת שמורות הטבע במלחמת לבנון השנייה, דרך המנהרות שהשמדנו בצוק איתן ועד היום כסוג של אוטוריטה מקצועית בתחום", אומר סא"ל א'. “זו התפתחות מדהימה, שבה הצבא הציב לעצמו אתגר ונתן לו מענה כולל - בבניין הכוח, באמל"ח, בכשירות, בסדר הכוחות. במבט מלבנון השנייה ועד היום, צה"ל עשה כברת דרך במוכנות למלחמה - בכל הפרמטרים. אנחנו צבא כשיר יותר ומאומן יותר".

מה אפשר לספר על פעילות הפלגה?
“הפלגה פועלת תחת אוגדת עזה במטרה לאתר, לחקור ולהשמיד מנהרות התקפיות החודרות לשטח מדינת ישראל. צריך להבין שאיתור מנהרה הוא הקצה של תהליך מודיעיני, מחשבתי וטכנולוגי מקדים, ששותפים לו גורמים רבים. הפלגה עובדת עם כל הגורמים האלה ועליה מוטלת המשימה לנקז את כולם אל המבצע. כאן טמון אחד החידושים באופן הפעולה של צה"ל מול איום המנהרות בשנים האחרונות: יש יחידה שהתפקיד שלה הוא לחשוב, להיות אחראית על התחום ולתכלל את הידע והפעילות של כל הגורמים למבצע מוצלח. הבשלת התפתחויות בתחום המודיעין והטכנולוגיה הביאה לחיבור מושלם".

ההתפתחויות החסויות בתחום גילוי המנהרות זיכו לפני כחודש את מפתחיהן - משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות - בפרס ביטחון ישראל. שר הביטחון אביגדור ליברמן הצהיר אז כי “לקחנו לחמאס את הנשק האסטרטגי שלו, שבו השקיע את רוב תקציב ההתעצמות שלו". תחושת ההישג קיבלה ביטוי גם בראיון שהעניק הרמטכ"ל גדי איזנקוט ל"מעריב" בפסח האחרון, שבו אמר כי הציב לצה"ל יעד של הסרת איום המנהרות החודרות לשטח ישראל עד סוף 2018. 

נערכים לעימות הבא. לוחמי פלגה ס'1 באימונים. צילום: דובר צה"לנערכים לעימות הבא. לוחמי פלגה ס'1 באימונים. צילום: דובר צה"ל

ב-30 באוקטובר, למשל, סיכלה הפלגה מנהרה התקפית של הג'יהאד האסלאמי, המנהרה הראשונה של הארגון שחדרה לשטח ישראל. פעולה זו סימנה עליית מדרגה ברורה בפעילות צה"ל נגד האיום התת–קרקעי. מאז אותו אירוע הפלגה איתרה, השמידה וסיכלה חמש מנהרות התקפיות נוספות שחדרו לשטח ישראל, האחרונה שבהן במרחב מעבר כרם שלום בחג שבועות. “אנחנו גם הארכיטקטים וגם המבצעים של התהליך", אומר סא"ל א'.

בימים אלה נמשכת בניית קיר הבטון התת–קרקעי סביב רצועת עזה, שנועד לסכל חפירת מנהרות התקפיות. “חשוב להבין שגם אחרי השלמת בניית הקיר, המערכה בתת–קרקע לא תסתיים", מבהיר סא"ל א'. “יש לנו אויב שלומד, מתפתח ומפיק לקחים והמלחמה בתת–קרקע מורכבת. צה"ל נערך למלחמה הבאה, וברור שחמאס חפר את עצמו בתוך רצועת עזה. היחידה מכשירה את הלוחמים לספק תשובה לכל אתגר שעמו נתמודד במלחמה הבאה - בין שמדובר במנהרה התקפית לתוך שטח ישראל ובין שמדובר במתחם פיקוד ושליטה תת–קרקעי של חמאס שנתקלים בו במהלך לחימה. במלחמת לבנון השנייה ראינו שחיזבאללה משתמש בתת–קרקע בשמורות הטבע למתחמי פיקוד ושליטה, לירי לעורף ישראל, לאגירת אמצעי לחימה".

מלאכת מחשבת

השבוע התגייס מחזור יולי של חיל ההנדסה, שלרוב לא זוכה ליחסי ציבור מהסוג השמור ליחידות מובחרות ולחטיבות החי"ר. עבור סא"ל א' זו הזדמנות להבהיר שמדובר בחיל שתרומתו קריטית לביטחון המדינה.

“בשנים האחרונות אנחנו רואים עלייה משמעותית במוטיבציה לשרת אצלנו ובצדק - לחיל יש תפקיד מכריע במלחמה", הוא אומר. “חשוב להגיד שבסופו של דבר הקרב הוא משולב, אין פה חיל אחד שמנצח לבד את המלחמה, אבל התרומה שלנו היא מכרעת. היא זו שמאפשרת לנוע ולהתגבר על מכשולים, להשמיד תשתיות טרור, לטהר את המרחב וגם לעכב תנועה של האויב. יש לנו יכולות חי"ר גבוהות, יכולות שימוש ברק"ם (רכב קרבי משוריין), וכמובן חבלה ומיקוש. כשאני מוסיף לזה את יהל"ם, אנחנו מדברים על קפיצה איכותית נוספת: יכולות חי"ר של יחידות מיוחדות, יכולות פריצה, סילוק פצצות ואיתור והשמדת מנהרות. אחד הדברים שאני אוהב בחיל הוא המשפחתיות. הדיבור עם האנשים הוא בגובה העיניים".

סא"ל א' מבהיר כי החשיבה על שיפור ההתמודדות עם איום המנהרות ההתקפיות לא החלה רק בשנים האחרונות, אך מדגיש את חשיבות התהליך שמתבצע מאז צוק איתן. “החידוש של השנים האחרונות הוא כאמור ביכולת של היחידה לבצע אינטגרציה של כל המערכת, של כל נתוני השטח, הנתונים המודיעיניים והטכנולוגיים, ולהביא תוצר מבצעי", הוא אומר. “זו מלאכת מחשבת אמיתית. לצד החשיבות העצומה של כל המערכת הזו, המפקד בקצה, שצריך לבצע הערכת מצב ולקבל החלטות, הוא בעל המשמעות הגדולה ביותר". 

קצין ההנדסה מוסיף כי “הדברים שמאפיינים את הפלגה יותר מכל הם העקשנות והרעב המבצעי. היו לנו עשרות מקרים שבהם אתה נמצא במקום, אתה יודע שיש בו מנהרה, אבל ברגע הראשון אתה לא מוצא. במצבים האלה העקשנות - לא עוזבים את המקום בלי להביא את ההישג - היא מאוד משמעותית. את הרעב הזה אני רואה אצל הלוחמים יום–יום. הדחף לקום כל בוקר מחדש ולנסות לטרוף את העולם, לעשות כל משימה, להציע רעיונות, לדחוף דברים, ליזום".

הססמה שפלגה ס'1 חרתה על דגלה היא “אין מקום רחוק". סא"ל א' מדגיש שלא מדובר בעניין גיאוגרפי: “המשמעות של הססמה קשורה ביכולות של חבורת לוחמים איכותית מאוד לבצע פעולות מבצעיות שמשפיעות על מדינה שלמה. אפשר לראות קצת מההישגים של השנתיים האחרונות: פיצוץ בתי מחבלים, סיוע בחילוצים, השמדת שש מנהרות והשתתפות בעשרות מבצעים שלא ניתן לדבר עליהם. אלה האנשים שקמים כל בוקר עם רצון לעשות יותר ולהגן על המדינה".

בצוק איתן שימש כאמור סא"ל א' כסגן מפקד גדוד הנדסה 603, שלחם לצד חטיבת גבעתי בדרום הרצועה. הגדוד איבד שלושה לוחמים במהלך עימותים עם מחבלים בימים האחרונים של הלחימה. “הלב נשבר, אבל הראש אומר להמשיך להילחם", הוא נזכר. “יש אחריות לגדוד שלם שנמצא בלחימה, ללוחמים שצריך להחזיר אותם הביתה בשלום. הצורך לעמוד במשימה לוקח אותך מהר בחזרה ללחימה. האתגר העיקרי במצב הזה הוא הלוחמים שנמצאים בהלם. צריך לאסוף אותם ולהביא אותם למצב שבו הם ממשיכים במשימה. האינטנסיביות משכיחה זמנית את הכאב, אבל ברגע שיש איזו הפסקה בפעילות שנותנת רגע לחשוב - הלב חוזר להציק. אני זוכר במיוחד את התחושה שהדבר היחיד שצריך לעשות הוא להשלים את המשימה. ההתמודדות האמיתית עם השכול היא אחרי הלחימה - עם המשפחות".

במהלך המבצע, ב–1 באוגוסט 2014, תקפו לוחמי חמאס שיצאו ממנהרה באזור רפיח כוח של סיירת גבעתי, הרגו את רס"ן בניה שראל, סמ"ר ליאל גדעוני וסגן הדר גולדין ונמלטו עם גופתו. מאוחר יותר באותו יום פוצץ כוח של גדוד 603 את אותה מנהרה.

“מיד אחרי המרדף המפורסם של סגן איתן במנהרה הגענו למקום, ואז הוחלט על השמדת התוואי", אומר סא"ל א'. “התחושה הייתה מעורבת. מצד אחד אתה יודע שלקחת לחמאס נכס שהוא השקיע בו ועבד עליו הרבה זמן. השמדת מנהרה שכנראה היה לה קישור לשטח של מדינת ישראל. יש תחושת סיפוק, אבל מצד שני היא מהולה בעצב, כי אתה נמצא במקום שבו כמה שעות קודם לכן נהרגו לוחמי צה"ל ונחטפה גופה של אחד מהם. אי אפשר שלא לחשוב על המשפחות ברגעים האלה, וזה כואב". 

"רגע כואב". הדר גולדין. צילום: דובר צה"ל"רגע כואב". הדר גולדין. צילום: דובר צה"ל

שתי משפחות

לצד הפעילות בתחום התת–קרקע, לפלגת ס'1 יש יכולות ייחודיות נוספות. כמה מהן נוצלו בנסיבות טרגיות: מאמצי ההצלה ואיתור הגופות באסון נחל צפית באפריל האחרון, שבו נספו תשע נערות ונער אחד.

“הפלגה מחזיקה בכשירות ייחודית של התמודדות עם מכשולי מים ושל פינוי מוקשים", אומר א'. “באסון הזה נכנסנו לתמונה בעקבות ההבנה שהסחף באזור הביא איתו מוקשים. לקחנו את האמצעים שלנו למעבר מכשולי מים ושילבנו בין היכולות בתחום הזה לתחום המיקוש. אני רואה בנושא הזה משימה לאומית–ערכית. מה שמניע פה את כל האנשים זה הרצון לשרת את מדינת ישראל. זו הייתה חוויה לא נעימה אבל מאוד ייחודית: הידיעה שאתה נמצא במקום הכי משפיע, ושאם לא תעשה את זה אף אחד לא יעשה".

סא"ל א' מתגורר בפתח תקווה. הוא נשוי ואב לשלושה. “שירות עם משפחה הוא מאתגר", הוא אומר. “אני כל הזמן אומר לאשתי שיש לי שתי משפחות. בנוסף למשפחה שיש לי בבית, יש לי את משפחת ס'1. זו המשפחה הכי גדולה שיש - 300 אנשים - וצריך להשקיע בה ולהוביל אותה. בשנתיים האחרונות נתתי הכל למשפחת ס'1. זה חלק מהאחריות שלקחתי על עצמי. אני חושב שיש כאן עניין של סיפוק ולהיות מאושר. כדי להיות מאושר בבית אני צריך לעשות את מה שאני מאמין בו. ומה שאני מאמין בו גוזל את כל כולי. בבית כבר הבינו שאם לא אעשה טוב את מה שאני אוהב, אחזור הביתה לא מסופק. עדיף לחזור הביתה מאוחר יותר עם חיוך. זו לא דרך שאני הולך בה לבד, זו התמודדות משותפת שלי ושל המשפחה, אפילו של המשפחה המורחבת.

“יש בי כל הזמן תקווה לחיים שלווים יותר. אבל דווקא מהמקום שבו אני נמצא ברור לי שנחיה פה עם החרב ביד לפחות בדורות הקרובים. אין לי ספק שהילדים שלי יצטרכו לשרת בצבא ולהגן על המדינה. במשמרת שלנו אין לנו ברירה אלא להיות על המשמר, להיות מוכנים כל הזמן".

בתפקידו הבא ילמד סא"ל א' במכללה לפיקוד טקטי. “זה תפקיד מאתגר ומספק, כי אתה עובד עם חבורת אנשים שהולכים להיות מ"פים", הוא אומר. בנוסף הוא מעניק זמן להתפתח, ללמוד ולהיות איש משפחה במשרה גדולה יותר. "עדיין לא משרה מלאה, אבל גדולה יותר מהשנתיים וחצי האחרונות".