לקראת סיום הקדנציה של הרמטכ"ל, רב אלוף גדי איזנקוט, ועל רקע הביקורת האחרונה של האלוף במיל' יצחק בריק לגבי מצב כשירות הצבא, כתב הרמטכ"ל מסמך חריג, בו נטען כי "צה"ל נמצא בכשירות ובמכונות גבוהה למלחמה ביחס לכל תרחיש האיום והייחוס".
עוד צוין ע"י איזנקוט במסמך, שעליו חתומים אלופי המטה הכללי בתחומי באוויר ביבשה בים, הלוגיסטיקה והמודיעין, כי "כמי שאחראי למוכנות הצבא למלחמה אני קובע כי צה"ל ערוך ומוכן לכל משימה שיידרש לה. מדובר בצבא בעל עליונות מודיעינית ואווירית, יכולת יבשתית וניסיון מבצעי עשיר, שעומד למבחן יום יום בכל זירות המלחמה".
אל מול הביקורת של נציב קבילות החיילים, הטענה המרכזית של צה"ל היא כי אין ביכולתו את הכלים למדוד בצורה מוכחת את מידת הכשירות. לדברי הצבא, הדברים הללו נעשים בצורה מדויקת שכוללת נתונים ומדדים שונים. בצה"ל טוענים, כפי שציין הרמטכ"ל, כי פערים תמיד יתקיימו, ולכן ההחלטות בצה"ל בנושאים המדוברים יהיו לעולם טמונים בשאלות של סדרי עדיפויות, והחלטות היכן להשקיע יותר והיכן פחות.
בריק עצמו הציג לאחרונה את ממצאי הדוח האחרון שלו גם לקציני המטה הכללי, כשהטענה המרכזית שלו אומרת שבצה"ל מתקיים משבר גדול בכל הקשור לנושא כוח האדם, זאת לאור ההשלכות של הקיצוץ באנשי הקבע, קיצור השירות והעומסים התפקודיים שנוצרו בשטח, תוך כדי ירידה במוטיבציה להמשיך לשרת בצה"ל והקושי להשאיר את הטובים במערכת.
בצה"ל, כאמור, סבורים אחרת וטוענים כי המערכת מצליחה להתמודד היטב עם שינויי כוח האדם הגדולים של השנים האחרונות. לפתחו של הרמטכ"ל הבא, תידרש הממשלה לאשר את הפעימה הבאה בקיצור אפשרי של חודשיים נוספים כבר ב-2020.
בצה"ל מקיימים בנושא הזה עבודת מטה, כאשר לפחות בשלב הזה התפיסה היא שקיצור נוסף בשירות ידרוש שינוי משמעותי של תפיסת העולם של שירות צבא העם בצה"ל, כך שיותאם למערכת דפרנציאלית יותר, שבה המדינה תידרש לתפיסה שונה של צבא העם.