לכבוד חגיגת 70 השנים לעיתון, מתקיים היום (שני) כנס המנהיגים של מעריב במלון וולדורף אסטוריה בירושלים. שר הבינוי והשיכון יואב גלנט (כולנו) קרא למצות את כל האפשרויות לפני כניסה למלחמה ברצועת עזה. "גם אני שומע את השיח המתנהל בתקופה האחרונה, ואני רוצה לומר כמה מילים לגבי רצועת עזה. כללית, אני חושב שאנחנו צריכים לעשות חושבים 10 פעמים לפני שאנחנו מגיעים למלחמות. מי שלא מנוסה בהפעלת הכוח, עלול להבין בצורה שגויה את מגבלות הכוח ושיכרון כוח. אופציה מלחמתית מול עזה היא רק האחרונה. אבל אם נלחמים, אז לא נלחמים בזהירות, אלא מכים את האויב. אני יודע על מה אני מדבר. אבל לפני כן, צריך למצות את כל האפשרויות".

"מה האינטרסים שלנו מול עזה? אנחנו רוצים שקט, פירוז והסרת אחריות. אלה שלושה דברים שאנחנו רוצים מול רצועת עזה. האחד סותר את השני. כאשר יש שקט, עלולה להיווצר התעצמות", אמר גלנט והסביר, "זה דומה למשחק הילדים הוא אבן נייר ומספריים, כל אינטרס סותר את האחר. התמונה בעת הזאת, מבחינתי, מראה שחמאס מחפש עימות. אנחנו רואים את הדבר הזה, הוא לא בטוח בזה, והוא עושה צעדים מהוססים. צה"ל מוכן את זה. אחרי עימותים, שני הצדדים נחים, מתכוננים לעימות הבא. יש לנו סדרה של וקטורים - המצוקה בעזה, ההתכוננות אצל החמאס והג'יהאד, ומייצרת רצון אצל אנשי השטח ותהליך הכרסום שלנו בכל הקשור למנהרות מכניס אותם למצוקה. מי שחופר מנהרות לא מעביר דרכם סוכריות ופרחים".

"עכשיו הוא מניע פרובוקציות דרך דם פלסטיני. המציאות שלכם רבותיי, מסמל מצב לא נוח לנו. אנחנו בצומת החלטה - הדבר איננו משקף את יחסי הכוחות. היחס הם 1000:1. המערכה נמצאת במקום לא נוח, כי חמאס הביא אותנו להיאבק איפה שהוא רוצה. הדבר החשוב הוא לנצח ולבחור את זירת הפעולה. החמאס הביא אותנו לטרור גדרות, את זה לא נקבל, והגיע הזמן לשנות את המשוואה. צריך לערבב את הקלפים. חלופה ראשונה מהדהדת, היא המלחמתית. אני חושב שאנחנו צריכים לעשות כל מה שניתן כדי לא להגיע אליה, אבל היא על השולחן ואם צריך נסיר את הכפפות".

צילום: מרק ישראל סלםצילום: מרק ישראל סלם

"בואו נסתכל אחורה על העשור האחרון: הייתי אלוף פיקוד אחרי ההתנתקות. 2006-2008, בשלוש השנים הראשונות, נחתו עשרת אלפים רקטות, לא היתה כיפת ברזל, אנשים הפסיקו להתחתן, להסתובב בטבע וביטלו. עשינו מבצעים, נהרגו 40 חיילים ואלף מחבלים. אח"כ עופרת יצוקה וסדרת מבצעים כמו צוק איתן, אבל מאז עופרת יצוקה, מה אנחנו רואים? חמאס במצוקה והוא מחשב מסלול מחדש - הים סגור, האוויר, כמעט ולא מצליח, בשטח, הדרך סגורה וגם מתחת לאדמה".

"הדבר החשוב הוא לנצח ולבחור את זירת הפעולה. החמאס הביא אותנו לטרור גדרות, את זה לא נקבל, והגיע הזמן לשנות את המשוואה. צריך לערבב את הקלפים. חלופה ראשונה מהדהדת, היא המלחמתית. אני חושב שאנחנו צריכים לעשות כל מה שניתן כדי לא להגיע אליה, אבל היא על השולחן ואם צריך נסיר את הכפפות, אבל כשתסתיים המערכה הזאת, תשאלו מה יקרה. אנחנו נהיה באותה סיטואציה, עם חמאס יותר פגוע וחלש, וגם רצועה יותר חלשה. מדינת ישראל תסטה במידה מסוימת בנתיב השגשוג שלה".

"החלופה השנייה היא חלופה הסדרית. הפסקת פעולות הטרור מול פעולות הומניטריות, ויצירת תנאים משופרים בעזה כולל בחקלאות, מים, אנרגיה ואולי אזור תעשייה בפיקוח בינלאומי לעומת הפסקת ההתחמשות והחזרת כל אזרחי ישראל. בואו ניתן צ'אנס מתוך נקודה אסטרטגית כחייל וכאלוף פיקוד. אפשר להילחם, השאלה אם זה נכון. אבל צריך פרופורציות. צריך לזכור את הפרופורציות. נהרגו לנו עשרות חיילים, אוטובוסים התפוצצו, מנהרות פוצצו מוצבים. המצב היום לא טוב, אבל לפני מלחמה, צריך להתנהג באחריות. אני חושב שעדיין יש אפשרות מול שקט. התוצאות הן ברורות - צה"ל יכה שוק על ירך, רצועת עזה תדרדר עוד,ואנחנו ניכנס לעוד עימות. צריך למצות את האפשרות כעת. האלה ביד אם צריך להפעיל אותה. עכשיו עדיין מגששים במציאות האזורית".