שר האנרגיה יובל שטייניץ דיבר הבוקר (חמישי) בתכנית הרדיו דקל-סגל בגל"צ והתייחס לאירועי השבועות האחרונים, בהם ההסלמה בדרום והמשבר הקואליציוני שהגיע אחריה. "אני לא הדובר של חבריי לקבינט, השתתפתי גם בכנס של הג'רוזלם פוסט אתמול ואמרתי מה סדר העדיפויות שלי", אמר שטייניץ. המאמץ לפרק את תוכנית הגרעין של איראן, זאת המשימה הראשונה. המשימה השנייה בחשיבותה זה בלימת איראן בסוריה. זאת מערכה שאנחנו מובילים כבר שלוש שנים, האיראנים לא הצליחו להתבסס. ועכשיו יש משימות לא פחות חשובות – המאמץ שלנו להרתיע ולמנוע התעצמות".

כשאתה שומע את ההתבטאויות, יש פער בין המעשים מגומגמים לעומת האיומים.
"הגנת ישראל לפעמים דורשת הקרבות, לקיחת סיכונים, גם לצה"ל וגם בעורף. אני חושב שראש הממשלה מינה שר ביטחון מצוין שאפשר לסמוך עליו. ראש הממשלה ושר הביטחון חושבים אותו דבר, הם יסתדרו. נתניהו עוסק בזה עשרות שנים. לגופו של עניין, מדינת ישראל תמיד מתמודדת עם אתגרים, שבתקופה הזאת הם יותר גדולים ומשמעותיים. ההחלטה התקבלה פה אחד, וכל חברי הקבינט, כולל המתפטרים למיניהם, הסכימו שזאת הדרך. אמרתי שאם אזרחי ישראל היו יודעים הכל, ראש הממשלה צריך לקבל צל"ש על המערכה הזאת".

אין כאן רק סיפור ביטחוני. הנאום של נתניהו היה פוליטי.
"אני לא פרשן של נאומי ראש הממשלה, אבל אני חושב שבנאום הזה היו שתי מטרות – להסביר עד כמה שאפשר, כי אי אפשר לחשוף עד הסוף את מה שיהיה, להסביר בקווים כלליים, והמטרה השנייה היא למנוע את פירוק הקואליציה. הנאום של ראש הממשלה הוביל לדעתי, במהלך קצר, לשמירת הקואליציה. זה טוב למדינת ישראל".

"יש קבינט, יש אחריות קולקטיבית, לכן אין מקום בממשל תקין שחברי הקבינט יוצרים את הרושם כאילו יש להם מדיניות שונה לחלוטין. לזה אין מקום, לא בתקופת בחירות ולא בימים אחרים".

על דבריו של השר צחי הנגבי, לפיהם טילים על יישובי העוטף הם לא כמו טילים על תל אביב: "אני מעריך את הנגבי וחושב שכוונתו לא הובהרה. אני חושב שתגובה של 400 טילים הייתה צריכה להיות. בעזה היו מדוכאים מהמכות שצה"ל הנחית עליהם, אבל הפכו הכל בגלל התפטרות ליברמן. ירי של מאות טילים זאת תגובה חצופה והייתה לנו זכות. יש לנו בכל רגע נתון זכות להכריע את שלטון חמאס. השאלה אם זה נכון". 

"הסוגיה בעזה היום היא פרובלמטית מאוד, כי אני שומע את חבריי מהשמאל אומרים – אולי נכניס את אבו מאזן לעזה. ומה אז? בוא לא נשכח. מי שניסה להבריח ראשונים היו אבו מאזן וערפאת. הם הביאו אונייה מאיראן לעזה שתפסנו אותה".