רב אלוף במילואים והרמטכ"ל לשעבר, דני חלוץ, שוחח היום (חמישי) עם רוני דניאל, יואב לימור וטל לב בתכנית הקבינט של 103FM והתייחס בין היתר למצב הביטחוני ברצועת עזה, לשרת התרבות מירי רגב אותה מינה בשעתו להיות דוברת צה"ל וגם לחזית הצפונית המתחממת מול החיזבאללה. 

אתה מתבונן בהתנהלות המדינה בימים אלו. מה אתה חושב לעצמך?

"שום ושמיים איך הגענו למציאות הזאת. אין לי ספק ששחטנו את כל סולם הערכים שלנו. אין שום דבר קדוש. משתמשים בציניות שאין למעלה ממנה בנוגע לביטחון ישראל, לצה"ל, לזקנים שלא קיבלו תוספת אתמול וגם לנשים שנרצחו. בין היתר, זה מגיע גם להקמת הרכבת בירושלים, ואני תוהה למה זה מגיע לנו".
 

מה גרם לנו להגיע למצב הזה?

"הרוב בכנסת. אנחנו לא יכולים לכבד את הדמוקרטיה מבלי לקבל את תוצאות הבוחר. האחרים הם הרוב והם שמכתיבים את סדר היום".
 

למה אלעזר שטרן התכוון כשאמר שהוא יודע איך שרת התרבות מירי רגב התקדמה בשירותה הצבאי?

"זה לא הדיון החשוב, זה צהוב ולא עניין של מהות. אני מכיר את אלעזר הרבה שנים והוא התכוון לדברים שהוא אמר. הניסיון להטות את דבריו לנושא הסקסואלי אינו במקום. הוא העיר הערה התנהגותית שיש לה משמעות רחבה הרבה יותר מהצבא עצמו בנוגע לאיך אנחנו מתנהלים בתוך מדינת ישראל במערכת השולטת. הוא אמר משפט שיותר טוב שלא היה נאמר".
 

במקרה אתה מדלג על שמה של מירי רגב, אותה מינית אותה להיות דוברת צה"ל?

"תגידו, זה הדבר הכי חשוב למדינת ישראל?"
 

לא, אבל זה מקומם ואני תוהה איך איכויות שכאלה מגיעות לעמדות השפעה שכאלה?
"מישהו בחר בהם וכנראה שאלה שבחרו רצו שזה מה שיהיה. אם זה לא מה שהם רצו תהיה להם הזדמנות לעשות סדר חדש בעוד כשנה בערך. זה חסר טעם שאגיד מילים בוטות על גברת כזאת או אחרת".

דן חלוץ ומירי רגב. צילום: ראובן קסטרו

 

חלוץ התייחס גם לדבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לפיהם אסור לבצע פעולה ברצועת עזה עקב מידע מודיעיני שהציבור לא חשוף לו. "אני לא יודע למה הוא מכוון, אך אני יכול להעריך שזה קשור לתוכנית טראמפ או ניסיון להגיע להסדרה רחבת היקף הנתמכת עם מדינות המפרץ בהקשר לרצועת עזה. אולי הם יכולים לעורר סוגיה ביטחונית חדשה". חלוץ סיפר כי שר הביטחון החדש לא זימן אותו למפגש. "אם הוא יזמין אני אגיע, אבל אני לא חושב שיש לנו שפה משותפת בעניינים האלו", אמר. נתניהו, כזכור, נפגש עם בני גנץ ועם בכירים נוספים עם מינויו לתפקיד לאחר התפטרותו של אביגדור ליברמן.
 

להערכתך, טיפלנו בשמונה החודשים האחרונים כראוי ברצועת עזה?

"ביצענו זאת באזלת יד מתמשכת. אני חושב שאנחנו שבויים בידי גחמות החמאס. שילמנו את המחיר ולא קיבלנו תמורה. איבדנו מהרתעתנו כלפי חמאס במובנים רבים ואנחנו צריכים להחזיר עטרה ליושנה".
 

אנחנו צריכים להכות יותר ולהמשיך בפעולה אווירית או קרקעית?

"להכות, אך במקום שנוצרת אפשרות להכות. לא לצנוח בלי שום סיבה. הכוח איננו תכלית הכל, הוא איננו האמצעי להשיג מצב חדש אלא כדי לשרת חזון מדיני. חזון מדיני הוא בין היתר לראות תוכנית ארוכת תווך המסתכלת לכיוון אליו אנחנו רוצים להגיע. כשלא ברור לאיזה כיוון תרצה להגיע - זה לא חשוב לאן תלך. אנחנו יכולים וצריכים להתיר את הסגר על רצועת עזה, כדי לאפשר להם לצאת מהפלונטר שמבטיח שאנחנו נישאר באותה המציאות לעולם".
 

אתה רוצה מצב בו ישראל תפתח במערכה בעזה במפתיע?

"לא במפתיע. אנחנו צריכים לגבש לעצמנו תוכנית, מה אנחנו רוצים. אני רוצה שהעזתים יוכלו לשפר את מצבם ולצאת מהמצור שהם נמצאים בו. לא רק מבחינה פיזית, אלא גם מנטאלית. ייתכן שאנחנו צריכים להניע תוכנית שיקום ולגזור את התמונה מתוך ראייה ארוכה. אם אנחנו רוצים להקים שתי מדינות אז ללכת בכיוון אחד, אם אנחנו רוצים להקים את עזה כמדינה פלסטינית אז ללכת בכיוון אחר או להמשיך את המצב הקיים. צריך להחליט איך נותנים ביטחון לתושבי מדינת ישראל, כולל אזרחי הדרום. בקלות זה יכול לפרוץ את גבולות הדרום ולהגיע למרכז ולצפון. הגיע הזמן שנחשוב מה אנחנו רוצים".

מה הציפייה שלך מבנימין נתניהו?

"ראש הממשלה צריך להוביל את מדינת ישראל לכיוון בו תוכל לחיות בשלווה. יש לעשות שורה של פעולות שירגיעו את הגבולות. חשוב לציין שלא הכל בשליטתנו. אינני מטיל את העול רק על ממשלת מדינת ישראל, לצד השני יש חלק בעסקה הזו והוא גבוה".
 

נתניהו לא ממלא את חלקו במשוואה?

"יש פער עצום בין ההצהרות וההתבטאויות המתלהמות לתוצאה בשטח. מישהו צריך להסביר את הפער הזה ולסגור אותו. אני חושב שבהתנהלותו כיום, אנחנו לא ממלאים אחר ההצהרות שלנו או אחר מדיניות ברורה ולכן אנחנו גם לא משיגים שום דבר. כשאני הייתי רמטכ"ל עשיתי פעולה בלבנון שהביאה שקט למשך 13 שנה, אך הוא יכול להתפוצץ לנו בפרצוף כבר מחר בבוקר. אני קורא לעשות את אותו הדבר בעזה".
 

מה גורם לממשלת ישראל לא לפנות לכיוון האזרחי? מה עוצר אותה מלטפל אחרת ברצועת עזה?
"יש קונפליקט מלטפל אחרת בעזה ולא לטפל במקביל גם ביהודה ושומרון. ייצא מזה שמי שיורה עלינו רקטות זוכה לתנאים מופלגים. הקונפליקט הזה מובנה בשורש הבעיה. יש לנו שתי חזיתות פלסטיניות. אחת נוהגת יחסית ברוגע וזה דבר זמני, בזמן השנייה יורה עלינו רקטות. אנחנו מוכרחים לסדר קודם כל את הקונפליקט הפנימי עם עצמנו ולאחר מכן לגזור מדיניות. אם היינו עושים צעד ביהודה ושומרון יכולנו להרגיע את השטח ואז לטפל באופן חד וברור ברצועת עזה. אנחנו נמצאים במצב בו יש לנו פטיש וסדן, אחד מכה בנו, השני לא עושה דבר ואנחנו נותרנו באמצע".



באשר לאפשרות שישראל תיזום תקיפה בלבנון, אמר חלוץ כי הוא דוגל "בגישה לפיה בגלל התעצמות לא יוצאים למלחמה. יחד עם זאת, בין מלחמה לפעולות שאינן מלחמתיות יש מרחב". לדבריו, "אפשר לפעול בזירה הצפונית עם סיכוי מופחת יותר למלחמה. אנחנו לא שולטים בהתפתחויות אך אני חושב שלמרות שסוגיית ההתעצמות דורשת טיפול, אין הכרח לשלוח את כל צה"ל להסתער על לבנון ולכבוש את ביירות. גם לא בהכרח לשלוח את חיל האוויר".

על כניסת טילי S-300 לסוריה בעקבות הפלת המטוס הרוסי אמר חלוץ כי "המערכת מסבכת אותנו, אך לא מונעת תקיפות. היא לא נפלה בהפתעה באזור, כבר שנים שדנים בכך שהיא תגיעה לאיראן ולסוריה. אז חופש הפעולה נפגע וזה יחייב אותנו לפעול יותר בזהירות. לא נוכל לפעול כמו שהיה עד כה, אבל לא מדובר במחסום ברזל".
 

במידת הרגישות האפשרית, מה פוטנציאל הנזק של הפעולה המיוחדת שהסתבכה בעזה?

"הפעולה שהסתבכה בעזה הייתה הטריגר לסבב האחרון ויצרה לנו מציאות חדשה. פעולות מהסוג הזה אינן חדשות למדינת ישראל, מתוך מאות אלפי פעולות קורה מעת לעת שיש תקלות. לא כולן מתפתחות לאירועים בסדר גודל כזה ולכן לא תמיד שמענו עליהן. אין ספק שתקלה כזאת חושפת שיטות פעולה ויכולה לחשוף אמצעים".
 

על אף האירוע, צריך להמשיך את הפעולות?

"חובה להמשיך. צריך למצוא את הדרכים הנכונות ואני מעריך שהמערכת עובדת על זה בכל הכוח על מנת לוודא שנזקים שנגרמו יהיו מזעריים".
 

לסיום, מה עמדתך על תהליך מינוי האלוף אביב כוכבי לרמטכ"ל?

"נבחר רמטכ"ל מצוין. יש לו את כל הרקורד הנדרש להצלחה בתפקיד. הייתה חבורה מצוינת של מועמדים ואני מניח שהשיקולים לבחירה היו ענייניים. התהליך בו שר הביטחון קבע עובדה מבטא את דרך הקבלת ההחלטה של המערכת. כעת הממשלה צריכה לאשר. היה טוב יותר אם היה קונצנזוס".
 

מה עם פוליטיקה?

"איפה? עם מי? אני לא יודע לשקר בקצב הנדרש. כשאני רואה את הקולגות שלי, אני תוהה איזה ערך מוסף הם מביאים. אני לא רוצה להיות בעגלה הזאת, היא נוסעת למקומות שלא מוצאים חן בעיני. גם ככה יש המון קופצים על עגלה שיש בה מעט מידי מקומות".