יום לאחר חשיפת המנהרה הראשונה של חיזבאללה, קצין בכיר בפיקוד הצפון חושף פרטים נוספים על דרך הפעולה של צה"ל לחשיפת המנהרות ועל השיקולים השונים בבחירת עיתוי הפעולה שנבחר למבצע.

"כבר לפני כמה חודשים היינו מוכנים למבצע", אומר הבכיר באתר חשיפת המנהרה הראשונה סמוך למטולה. "המתח המרכזי היה מבחינתנו קשור לרמת הדיוק שלנו בזיהוי תוואי המנהרות, מתוך הבנה שלאחר שהמבצע יהפוך לגלוי יהיה לנו קשה הרבה יותר לאתר את המנהרות. אנחנו בשטח, בפיקוד ובאוגדה לחצנו על הארכת משך הזמן, הרמטכ"ל לעומת זאת ניסה ללחוץ שהמבצע יצא לפועל כבר לפני חודשיים, על מנת להסיר את איום המנהרות כמה שיותר מהר".

תיעוד מעבר מפעל הבלוקים בדרום כפר כילא לאתר חפירת המנהרה. קרדיט: דובר צה"ל

"בנושאים הללו היה שיח רצוף ושאלת העיתוי עמדה כדילמה מבצעית, כאשר בסופו של דבר לפני חודש הוחלט על ביצוע המבצע. רק ימים ספורים לפני ביצוע המבצע חשפנו אותו למעגל רחב יותר, זאת לאחר שנוהל הקרב בוצע בחשאיות מוחלטת, מתוך הבנה שחייבת להיות כאן הפתעה מוחלטת, כי העבודות שביצעו המחבלים בתוך המנהרות עד לרגע הפיכת המבצע לגלוי, משפרים בצורה משמעותית את היכולת לזהות באופן מדויק את תוואי המנהרות".

הקצין הבכיר אמר כי "המשימה שקיבלנו הייתה ברורה: השמדת פרויקט המנהור של חיזבאללה, תוך ביצוע הפעולה מבלי לדרדר את המצב למלחמה. הגדרת משימה זו משמעותה בפועל, ביצוע פעולה הגנתית בשטח ישראל". 

כאשר הוחדרה המצלמה לאחר הקידוח הראשון במנהרה והמחבלים שהיו בה הופתעו, האמצעי שהופעל כנגדם היה אמצעי אל הרג ולא מטען קטן שניתן להפעיל במצבים כאלה, אומרים הקצינים בפיקוד הצפון, זאת כחלק מהגדרת המשימה שלא להסלים את המצב. "פגיעה בהם לא היתה משרתת את המטרה", מוסיפים הקצינים ואומרים כי זו לא הייתה תכלית הפעולה.

בתשובה לשאלה האם ההימנעות מתגובה או השמדת המנהרות גם בצד הלבנוני לא שוחקות את הרתעת צה"ל, אמר הקצין הבכיר: "אני חושב שפעולה כזו מחזקת את ההרתעה, היכולת לחשוף בהפתעה מוחלטת את הפרויקט עליו עבד חיזבאללה במשך שנים זה אירוע גדול. להבנתנו הייתה סבירות גבוהה שפעולה בצד הלבנוני הייתה מובילה להסלמה, ואת המנהרות גם כך ניתן להשמיד מהצד שלנו". 

פעולות כוחות צה"ל באזור גילוי מנהרת הטרור בצפון. צילום: דובר צה"ל

  

בשנה האחרונה כאמור התרחשה פריצת הדרך המשמעותית שאפשרה את חשיפת פרויקט המנהרות של חיזבאללה. הקצין הבכיר מספר כי בתחילת הדרך היו גם דעות שסברו כי נכון להשאיר את דבר גילוי המנהרות בחשאיות גמורה, לחדור בחשאיות למנהרות ולהטמין שם מטעני חבלה ובכך בעת מלחמה להפתיע את חיזבאללה ולהפוך את המנהרות למלכודות מוות לאנשי חיזבאללה.

האופציה הזו ירדה מהפרק בשלב מוקדם מסביר, כפי שמסביר הקצין הבכיר: "במצב של פגיעה חמורה בריבונות ישראלית, אתה כמפקד בכיר בגזרה, יודע שמתחת לאדמה יש חיזבלונים שחופרים מתחת לאדמה. זו הרגשה ואחריות שמובילה להבנה שצריך לטפל בזה ולהסיר את האיום".

מעבר לזה, מוסיף הגורם, גם מבחינת היתכנות מבצעית, המחשבה לחדור באותם תוואים של המנהרות ולהטמין בהם מטעני חבלה וכל זה בחשאיות מוחלטת, על מנת לשמר את ההפתעה, הייתה בעדיפות נמוכה. לבסוף מוסיף הגורם: "כדי לאתר את תוואי המנהרות ולהשמיד אותן צריך מענה רובוטי ומשמעותי והמענה החשאי לא יספק את הפתרון הנדרש".

גורמים בצה"ל מדגישים גם היום כי המנהרות עדיין לא היו מוכנות, אבל מעריכים כי בתוך כמה חודשים הם כבר היו בשלות מבצעית. המחבלים עדיין חפרו באותן מנהרות ובסופו של דבר היה כאן מרוץ נגד הזמן מול החופרים בצד השני, מסבירים גורמים בפיקוד הצפון, אבל גם מול הסיכון שמעגל החשאיות שעטף את הפעילות שנעשתה בשטח יתחיל להיפרם ותסכן את הצלחת המבצע. אל מול השיקולים הללו, בפיקוד הצפון רצו גם יותר זמן על מנת להיות מוכנים יותר והיו בצה"ל גם עמדות שניתן לעכב את המבצע, בעוד מעט זמן, אבל כאמור בסופו של דבר, התקבלה ההחלטה והמבצע יצא לדרך.    

לפחות בכל הקשור למנהרה הראשונה שנחשפה, בצה"ל מעריכים כי דרכה המחבלים תכננו לחדור לשטח ישראל, לכבוש לזמן מוגבל שטח שולט על כביש 90 הסמוך לגבול ובכך לבודד את מטולה, לבצע פיגוע גדול בניסיון להרוג אזרחים וחיילים ולחזור לשטח לבנון לאחר ביצוע אותן משימות, שהן כאמור חלק מהתפיסה והתוכניות המבצעיות של חיזבאללה למלחמות הבאות.

בהסתכלות קדימה, ההערכה בצה"ל היא כי חיזבאללה לא יגיב צבאית בשלב הזה: "חיזבאללה הלך אחורה, הוריד פרופיל, מאוד מופתע ומובך, הוא מנסה עדיין להבין מה אנחנו יודעים ולא מבין את התמונה כולה".