“הייתי חולה עם חום גבוה וקים לקחה את קאי לגן”, גיא נזכר בקבלת הבשורה הקשה. “לפתע שמעתי דפיקות בדלת ב־8 בבוקר. חוה, אמא של קים, ואחותה שחר היו בדלת. סיפרו שהיה פיגוע בברקן וקים לא עונה. לא חשדתי בהתחלה, אבל בטלוויזיה היה דיווח שההרוגה בת 30 וזיהיתי את המפעל שבו עבדה. שחר התקשרה למפעל ואמרו לה שלא יודעים מה לענות לה. הבנתי שקורה משהו לא טוב. אבא של קים נסע לשם מכפר סבא. בינתיים התקשרנו למד”א והם ענו שלא יודעים על מישהי בשם קים. אחרי חמש דקות רפי חזר אלי: ‘גיא, זאת קים'. אמרתי לו: ‘מה קים?'. הוא ענה: ‘קים מתה' וניתק”.
תחילה גיא לא רצה לשמוע על פרטי הרצח, נמנע מלרדת לפרטים, מה עבר על אהובתו דקה אחרי דקה. כיום המחשבות הללו מגיעות אליו בעיקר בלילות.
“כאשר אני מדמיין מה עבר עליה בנשימותיה האחרונות. היא חיה למען קאי ולמעננו. ברגעים כאלה אני מרים את עיניי למעלה ויודע שהיא מסתכלת. אני מתנחם בידיעה שהיא לא הייתה מסכימה שאשבר. אני גם מבקש ממנה סליחה על זה שאני נשבר לפעמים לרגע. היא לא הייתה רוצה שיהיה לנו רע יותר ממה שכבר רע לנו בלעדיה, והיא בטוח יושבת שם ואומרת תודה על סגירת המעגל. היא יודעת שהרוצח הלך לגיהינום ולא לגן עדן, היכן שהיא נמצאת. אין ספק שזו סגירת מעגל גם מבחינתה”.
התרעות פיקוד העורף