ועדת המשנה למוכנות וביטחון שוטף, בראשות ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני), פרסמה היום (רביעי) את חלקו הגלוי של הדוח שחיברה בנושא "מוכנות צה"ל למלחמה", זאת בתגובה לדוח שחיבר נציב תלונות הציבור, אלוף במיל' יצחק בריק, בו התריע על ליקויים במוכנות הצבא למלחמה. מבדיקת הוועדה עולה כי "רמת המוכנות של צה"ל למלחמה גבוהה יותר לעין ערוך מאשר זו שהייתה במבצע צוק איתן". בר לב, שהציג את הדברים, הסביר: "בשורה התחתונה, יש פער משמעותי מול בריק, שאומר שצה"ל לא מוכן למלחמה, ואנחנו אומרים שיש שיפור כל הזמן. המשימה שלנו עכשיו היא לשבת עם צה"ל על כל שורה, ולראות איך משפרים".
 
בפתח בדיון הסביר בר על המסמך: "דוח מבקר מערכת הביטחון למצב מוכנות חיל השריון - אתגרי מלחמה, שפורסם בסוף 2017, היה דוח חמור ביותר. נכנסו בעקבותיו לבחינת הנושאים שהעלה בדוח שלו. לאחר מכן באוגוסט הנקל פרסם את הדוח הסודי שלו, באורך 250 עמודים. בעקבותיו, האצנו את הפעילות שלנו והחלטנו להתמקד במספר נושאים. אנו לא ועדת חקירה. בחרנו להיכנס לעומקם של מספר נושאים, להבין אותם ובאמת להתרשם ולקבוע את עמדתנו. לגבי כל אחד מהנושאים יש עמדה והמלצה".

"בבסיס עבודת ועדת המשנה מונחות שתי תובנות. ראשית החלטת הרמטכ"ל על דיפרנציאציה בין האוגדות השונות. מה שאומר גם על פני ציר הזמן תהיינה אוגדות מוכנות יותר, גם מבחינת ציוד אמצעים ואימונים ותהינה אוגדות מוכנות פחות. כי השמיכה מוגבלת. ואז צריך לעבוד לפי סד עדיפויות לפי מה שקבע הרמטכ"ל. הנושא השני זה ההחלטה שבעצם עוגנה בחקיקה של הסכם כחלון-יעלון, להקטין את כח הקבע בצה"ל בקרוב לחמשת אלפים איש מתוך 40 אלף איש, מה שאומר קיצוץ של 12 אחוז. לדבר הזה יש משמעות. לכן כשבאנו לבחון את הדברים התייחסנו לכך שהמדינה החליטה על הדבר הזה".

הנושא הראשון שעליו הצביעה הוועדה היא שכר הנגדים. "שכר הנגדים בקבע ראשוני אומנם עלה לסדר גודל של 5,500 שקל בממוצע. כמעט לכל אחד מהנגדים יש אלטרנטיבות בחוץ לקבל שכר יותר גבוה", אמרר בר-לב, שהוסיף: "התברר לנו שמחצית מהם עוזבים את תפקידם ויש תחלופה עצומה, ושלא נצבר ידע שהולך לאיבוד. יש לזה פגיעה ביכולתו של צה"ל. התברר לנו ש-30 אחוז מהנגדים השתחררו מהסדיר והתגייסו לקבע. ההמלצה הראשונה שלנו היא להעלות את שכר הנגדים".

בריק. צילום: אריק בנדרבריק. צילום: אריק בנדר


המלצה נוספת של הוועדה מתייחסת לדוח של מבקר מערכת הביטחון, שקובע כי אין טיפול לדוחות שהמערכת לא מתייחסת אליהם ברצינות. "לא מספיק לעשות ביקורות טובות", הוסיף בר-לב, "אם רוצים שגם המבקרים וגם המפקדים בצה"ל ישתכנעו שהמצב הולך ומשתפר - הדרך היחידה היא לעשות בדיקות חוזרות ונשנות, ולא להסתפק בדוח הביקורת עצמו".

מלבד זאת, ציין יו"ר הועדה כי "המג"דים במילואים שפגשנו נתנו ציון גבוה לרמת המוכנות שלהם, אך אמרו שברמת החייל הבודד והלוחם - חמישה ימי אימון בשנה לא מספיקים. העובדה שלא עושים תעסוקה מבצעית גורמת לפגיעה קשה ביכולת הגדוד לתפקד".

"לגבי גיוס בשעת חירום", המשיך בר לב, "ההערכה של צה"ל היא שגיוס בחירום יהיה תת אש מאסיבית בצפון או בדרום. הערכה שלנו יותר ממחמירה מזה. זה יאט את קצב הגיוס של כוחות מילואים ואחרים, לכן דרשנו שתיעשה בדיקה כדי לוודא שלוחות הזמנים של הערכות צה"ל באמת ריאליים. שדות הקרב הנוכחיים השתנו וימשיכו להשתנות בקצב מהיר עוד יותר בעתיד, אם זה בדרום מול החמאס, אם זה בצפון אל מול החיזבאללה או אם אל מול איראן ואויבים נוספים. האויב מולנו דינמי, משתנה ולא פעם מהר יותר מאתנו".

את דבריו סיכם בר לב באומרו כי "לנוכח הטענה שצה"ל אינו מוכן למלחמה, אני קובע שרמת המוכנות לאין ערוך גבוה יותר מאשר הייתה בצוק איתן או ערב צוק איתן. האם יש נקודות תורפה? יש. האם מזוהות? רובן. אני מביע את דעתי האישית - כאשר מסתכלים קדימה על צה"ל, תפיסת התמרון היבשתית הנוכחית לא תהיה רלוונטית עוד מספר שנים. רה"מ מוביל תפיסת תקצוב לצה"ל שלהערכתי תנוון את תפיסת התמרון היבשתי של צה"ל".

ח"כ עפר שלח, יו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח, הוסיף: "הדיון החשוב מאין כמותו על מוכנות צה״ל למלחמה גלש לצערי בשבועות האחרונים לפסים לא רצויים של עלבונות אישיים. אבל בבסיס שלו עומדת האחריות של כולנו להעמיד צבא מוכן וכשיר לכל משימה שתוטל עליו. הדוח שאנחנו מוציאים היום הוא חלק מן העבודה הזאת, הנעשית בוועדת החוץ והביטחון כל השנה. הרמטכ״ל עשה בשנים האחרונות צעדים חשובים לשיפור ומיקוד הצבא. עם זאת, יש עדיין פערים בין המצוי לרצוי, בעיקר בצבא היבשה. אנחנו מצביעים עליהם, ומציבים המלצות מעשיות לתיקון. נעקוב אחרי ביצוען, ונמשיך לממש את האחריות שלנו כגוף המפקח המשמעותי ביותר על הצבא".

"תרבות של שקר"


כזכור, בעקבות דוחות של מבקר מערכת הביטחון ושל נציב קבילות החיילים, ובדגש על פניות נציב קבילות חיילים לוועדה, הוחלט על ידי יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), על קיום בדיקה מעמיקה של כלל סוגיות המוכנות, במסגרת ועדת המשנה למוכנות וביטחון שוטף. 
 
בדיקה זו כללה עד כה למעלה מ-20 מפגשים וסיורים (כולל בימ"חים), במסגרתם נפגשה ועדת המשנה, בין היתר, עם קבוצות נגדים, ללא מפקדיהם, מג"דים במילואים ועד מאו"גים, אשר העלו בפניה באופן גלוי וכן את דבריהם, הן בתחומי המוכנות, והן בתחומי כוח אדם. בנוסף לכך, פגשה הוועדה את נציב קבילות חיילים, מבקר מערכת הביטחון, מבקר צה"ל, קציני מילואים וקצינים בכירים בקבע, כולל אלופי צה"ל והרמטכ"ל.  
 

לפני כשבוע דנה הוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני), בנושא מוכנות צבא היבשה למלחמה, בהשתתפות נציב קבילות החיילים, האלוף במיל' יצחק בריק. הדיון התקיים בהמשך לדוח החמור של האלוף בריק מאוקטובר השנה, ועסק בפרקים הבלתי מסווגים בדוח שעניינם הליקויים במוכנות יחידות מחסני החירום (ימ"חים), והפערים שהתגלו באיכות האימונים של צבא היבשה. 
 

בריק אמר בדיון דברים חמורים: "מתקיים תהליך הידרדרות ששיאו בשנים האחרונות. הבינוני והפחות טוב משתלט על הכל. מתקיים מפגש קטלני בין קיצוץ לא אחראי בין פיטורי אלפי אנשי קבע לקיצוץ במערך הסדיר. דבר שגרם להידרדרות שטחיות ומעבר למצב של בינוניות. כל זה מצטרף לתרבות ארגונית קלוקלת שהיא ליבה של הבעיה. אף אחד לא מטפל בזה, גם צוות הררי. כל תיקון ייפול מחדש. חומרת המצב מחייבת הקמת ועדת חקירה אובייקטיבית חיצונית בראשות שופט עליון או בדימוס כמו ועדת וינוגרד, על מנת שנוכל להיכנס לתהליך של שינוי תרבות ארגונית מן היסוד".

"אני מדבר על תרבות של שקר ושתיקה שעוברת כחוט השני ברבות מהיחידות", הוסיף. "לכן לדרג המדיני והפיקודי יש תמונה שלא משקפת את המצב. מלמטה יוצא תהליך שמדווחים על דברים שלא ראו ולא נגעו בהם. היות והפיקוד הבכיר לא יורד לשטח כמוני, לא משוחח עם אנשים, לא בודק את הדברים, הוא מקבל תמונת מצב מטעה".