יו”ר מועצת המובילים והמסיעים בישראל גבי בן־הרוש מגבה את דוח נציב קבילות חיילים אלוף במיל’ יצחק בריק, בכל הקשור למצב משק המשאיות והתובלה לשעת חירום. במכתב חריף הוא מתריע: “המחסור בכוח אדם בצבא בא לידי ביטוי גם במחסור החמור בנהגי רכב כבד. למשק האזרחי אין את היכולת לספק את כל דרישות צה”ל בשעת חירום”.

לדברי בן־הרוש, על פי ההערכות, חסרים כ־2,000 נהגי רכב כבד לשירות המשק האזרחי, וכתוצאה מכך חסרים גם נהגי סמיטריילר לצה”ל ולפעילויות חירום. לטענתו, מקבלי ההחלטות, מבקר המדינה ומשרדי הממשלה מודעים היטב למצב. את המכתב כתב בן־הרוש לאלוף במיל’ בריק, כמכתב תמיכה המחזק לכאורה את טענותיו לגבי מערך התובלה בצבא והמחסור הגדול במשאיות. עותקים של המכתב גם נשלחו גם לרמטכ”ל, ליו”ר ועדת חוץ וביטחון, למבקר המדינה ולבעלי תפקידים נוספים.

בן־הרוש טוען כי הפערים כיום גדולים מאוד, ויש מחסור אדיר במספר הנהגים שאמורים להפעיל את המערך בשעת חירום: “כלי הרכב במחסני החירום של צה”ל מיושנים, ובנוסף משק ההובלה האזרחי, שאמור לתת מענה בחירום, אינו מוכן לכך”. לדבריו, המסקנות הללו לא צריכות להפתיע אף אחד. במכתב ששלח הוא צירף מסמכים רבים שעסקו בפערים הגדולים שנוצרו ב־12 השנים האחרונות ולא הובילו, לטענתו, לשינויים הנדרשים.


לטענת בן־הרוש, בשעת מלחמה זקוק צה”ל לנהגים רבים, משאיות ונגררים, השייכים למשק האזרחי. למעשה, חלק גדול מיכולת ההובלה של צה”ל מתבסס על היכולות האזרחיות, הן בהקשר של נהגי משאיות והן בהקשר של נגררים, שעליהם מועמסים הכלים הכבדים, שאותם צריך לנייד ממקום למקום. מכאן החשיבות בקשרים ובתוכניות המשותפות שבין צה”ל למועצת המובילים. 

יצחק בריק. צילום: פלאש 90


בשיחה עם “מעריב”, טוען בן־הרוש כי המצב חמור ביותר, וכי אף שהתריע פעם אחר פעם, כבר יותר מעשור, על פערים גדולים מאוד ביכולת לתת מענה, הלקחים הנדרשים אינם מופקים. “יותר מזה”, הוא אומר, “את הפערים לא צריך להוכיח, זה כבר בא לידי ביטוי במבצעי צה”ל בשנים האחרונות, ברצועת עזה וגם במלחמת לבנון השנייה. זהו מחדל אדיר, שהכתובת שלו כתובה על הקיר בענק. במצב היום, אין מספיק נהגים מוסמכים לנהיגה במשקלים כבדים כמו של טנקי מרכבה לדוגמה, ובעת מלחמה ייווצר צוואר בקבוק ביכולת לשנע את הכלים המשוריינים”.

מעבר לזה, לטענת בן־הרוש, הנתמכים (גרורים המחוברים למשאית להובלת המטען הכבד) שנמצאים בידי צה”ל, המיועדים לשאת את הטנקים הכבדים, מיושנים ביותר, לא עומדים בתקן ומתאימים למשקלים נמוכים בהרבה. לדבריו, מדובר במחדל מתמשך, שהכשלים המובהקים שלו כבר באו לידי ביטוי במחדלים קשים במבצעים הצבאיים האחרונים.

לדברי בן־הרוש, הכשלים שהתגלו במבצעים האחרונים ברצועת עזה בכל הקשור ליכולת של צה”ל לנייד את הכלים המשוריינים וכלי רכב נוספים, הם כאין וכאפס לעומת מה שיהיה בעימות עתידי בצפון, שם הצרכים המבצעיים יהיו גדולים הרבה יותר. 

מצה”ל נמסר: “כשירות נהגי מרכז הובלה היא מלאה הן בסדיר והן במילואים. לאורך העשור האחרון נעשו מספר תהליכי רכש על מנת לרענן את משק המשאיות המטכ״לי. בתוך כך, החלו להיקלט בצה״ל כ־100 משאיות ראש גורר חדישות וכן בוצע תהליך טרום־מכרזי לרכש של 100 משאיות תובלתיות. כמו כן, כ־100 משאיות ראש גורר כבד צפויות להתחיל להיקלט בצה״ל במהלך 2019.

“כלל הכלים מטופלים במסגרות האחזקה הייעודית להם. במקביל, החל תהליך שדרוג של יותר מ־50 נתמכים ישנים, על מנת לשפר את כושר הנשיאה וההובלה שלהם. כמו כן, נרכשו ונקלטו בשנתיים האחרונות כ־30 נגררים חדשים, וכ־60 נוספים נמצאים בתהליך רכש. נדגיש כי המכתב המדובר לא התקבל בצה״ל טרם פרסומו בתקשורת”.