קצינה בדרגת רב־סרן באגף כוח אדם בצה"ל, המפקדת על מדור השמה של אנשי קבע שפרשו מצה"ל, ניצלה את משאבי המשרד ואת קשרי העבודה שלו עם מעסיקים גדולים בצפון, דוגמת רפאל (לשעבר הרשות לפיתוח אמצעי לחימה), בניסיון למצוא לבעלה עבודה. היא עשתה זאת תוך הפעלת חיילים המשרתים תחת פיקודה. כך עולה ממסמכים שהגיעו לידי "מעריב".

בעקבות תלונה של אזרחית עובדת צה"ל שעבדה במשרד הצבאי נפתחה חקירת מצ"ח, והממצאים הועברו לפרקליטות הצבאית, שהמליצה על סגירת התיק הפלילי ועל העמדתה של הקצינה לדין משמעתי בלבד בסעיף של אי־מילוי הוראות. הקצינה, העומדת להשתחרר בקרוב משירות, הועמדה לדין משמעתי בפני ראש אכ"א, אלוף מוטי אלמוז, והוטל עליה קנס כספי בלבד. האזרחית עובדת צה"ל כבר פוטרה מעבודתה וטוענת שהסיבה לכך היא שחשפה את הנושא. האזרחית גם טוענת שהיו מקרים אחרים שבהם היא וחיילים נוספים נדרשו לטפל במקורבים לקצינה, בניסיון לסדר להם עבודה.

בצה"ל טוענים כי אין קשר בין התלונה למצ"ח לבין הפיטורים, וכי אלה נעשו משיקולים מקצועיים בלבד. בצה"ל טוענים עוד כי בחקירה לא נמצאו ממצאים נוספים המעידים על כך שנעשו עוד ניסיונות לסדר עבודות למקורבים לקצינה. אלא שמסמכים שהגיעו לידי "מעריב" מעידים על עשרות פניות במייל הכללי של המשרד אל גופי תעסוקה גדולים, מהמחשבים הצבאיים, בניסיונות לסדר עבודה לבעלה של הקצינה.

הפניות שהתקבלו

במהלך החקירה התגלה פער נוסף משמעותי בין גרסאות האזרחית עובדת צה"ל למפקדתה בעבר: הקצינה טוענת כי האזרחית היא שפנתה ואמרה לה שהיא מוכנה לעזור לה במציאת עבודה וכי בשום שלב לא כפתה הקצינה על האזרחית לסייע לה. מנגד טוענת האזרחית כי הקצינה פנתה אליה ולמעשה דרשה ממנה לבצע פעולות אקטיביות בסיוע לבעלה.

כאמור, בצה"ל הוחלט לסגור את תיק החקירה ולהעבירו לטיפול משמעתי לאחר שסברו שאין מדובר בפלילים. האזרחית, שהועסקה במשרד במשך שנתיים, טוענת כי כבר בשלב מוקדם התריעה בפני הקצינה כי היא מבצעת פעולות אסורות, אך נאלצה לפנות אל גורמי תעסוקה שונים בניסיון לעזור לקצינה.

במהלך התקופה פנתה האזרחית למפקדים בכירים באגף כוח אדם בדרגת סגן אלוף, וגם אל רמ"ח מופת, קצין בדרגת אל"ם. הם שמעו את התלונות אך לא פעלו לבדוק אותן וצידדו בעמדתה של הקצינה ולמעשה החלו בהליך מזורז לפיטורי העובדת. היא פנתה לנציבות קבילות החיילים, ושם המליצו לה לפנות למצ"ח משום שנראה כי יש חשד לפלילים. האזרחית, הטוענת שפוטרה כנקמה על תלונותיה נגד הקצינה, ערערה על פיטוריה אך הערעור נדחה.

חשוב לציין כי משרדי ההשמה, שעל אחד מהם פיקדה אותה קצינה, הם חלק משירות שמספק צה"ל למשתחררים מהשירות בלבד. לצורך כך מוקצה תקציב מיוחד ומועסקים קצינים וחיילים שתפקידם מוגדר לטיפול בפורשי צה"ל בלבד, כדי לסייע להם במעבר לאזרחות, בין השאר באמצעות מציאת תעסוקה לאחר שנים רבות בצה"ל, ובוודאי שלא באזרחים, ובמשנה תוקף - גם לא לבני משפחתה של מי שעומדת בראש המדור הצבאי.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי נערכה חקירת מצ"ח בנושא וממצאיה הועברו לפרקליטות הצבאית, שהנחתה להעמיד את הקצינה לדין משמעתי. היא נשפטה בפני ראש אכ"א והורשעה בעבירת אי־קיום הוראות מחייבות בצה"ל.

בדובר צה"ל מוסיפים כי ההחלטה לסיים את עבודתה של אותה אזרחית התקבלה על ידי ראש המרכז לתעסוקת עובדי צה"ל, המהווה גורם אובייקטיבי ומבצעי. ההליך כלל שלוש שיחות עם מפקדים בכירים ותקופת ניסיון שהוגדרה לה, לשיפור תפקודה. לאחר שלא חל שיפור בתפקודה, הוחלט לסיים העסקתה בצה"ל. עוד נאמר כי אין קשר בין תלונותיה לבין ההחלטה לסיים את עבודתה.