השיחה איתו אינה שיחה רגילה ואופיינית עם קצין בדימוס, שפרש רק לפני כשנתיים, אחרי שהיה בתפקידים בכירים מאוד בליבה המבצעית המרכזית של צה"ל. הוא עדיין חי את הצבא ומה שקורה בו נמצא עדיין בליבו. אבמן מוטרד מהתהליכים שנמשכים לדעתו, בהם הבינוניות והחובבנות שהפכו לטענתו לתרבות. הוא משמיע ביקורת נוקבת, שבאה בעיקר ממקום של דאגה ורצון להשפיע מבחוץ.
את הסימנים אפשר כבר לזהות לדעתו בשטח. "ביותר יחידות בצבא מתפתחת תרבות של חוסר ירידה לפרטים, חוסר חניכה וחוסר תשוקה בביצוע. אנחנו מתחילים לראות את זה יותר ויותר", הסביר הבכיר לשעבר. לדבריו, מי שנמצאים בתוך התהליך - לא מבין שהם כך, אך צומח דור חדש של אנשים כאלו. על פי תפיסתו של אבמן, חלק מהדברים משתקפים גם במראה של הצבא כלפי חוץ: "צה"ל צריך להסתכל בעין מאוד ביקורתית על איך שהוא והלוחמים נראים, כמה משקיעים בהם על אווירת מרופטות בחלק מהמקומות, אווירה שמשפיעה".
הוא המשיך והתייחס גם לדוח החריף של נציב קבילות החיילים, אלוף במילואים יצחק בריק, ומציע להקשיב לו היטב. "כדאי שנקרא את התוכן ונפנים את מה שעולים שם", הסביר, "אפשר וצריך להתווכח איתו אבל להפוך את האמירה שלו לאיש שלא חי את המתרחש בצה"ל, זה לא רציני".