כ-37 שנים לאחר נפילתו במלחמת שלום הגליל, זכו הערב (חמישי) אלפי בני אדם, בהם בני משפחתו, חבריו ומכריו של חלל צה"ל, זכריה באומל, להיפרד ממנו בפעם האחרונה בהלווייתו בהר הרצל בירושלים, זאת לאחר השבת גופתו מסוריה במבצע שכלל שיתוף פעולה בין ישראל לרוסיה. 


בפתח הטקס קרא אחיו של באומל תפילת קדיש לזכר באומל. אחותו של באומל ספדה לאחיה: "אנחנו נפרדים ממך היום, אני משחררת אותך לאדמה כי טובה הארץ מאוד. נוח בשלום על משכבך. אנחנו בתקופה לא פשוטה". 

נשיא המדינה ראובן ריבלין, שעלה אחריו לשאת דברים, אמר: "37 שנים שנים חלפו, אבל היום שבת הביתה, שבת לאדמת ארצנו, לירושלים. לפני שנה צעדנו יחד, אסנה אחותה ואנוכי, במצעד החיים. שם, על אדמת פולין, כשאנחנו צועדים משואה לתקומה סיפרה אחותך כי הייתה עלם חמודות, תלמיד חכם, חובב כדורסל ובעל נפש רגישה. חלמת להיות פסיכולוג, אפילו נרשמת והתקבלת ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, אלא שאז פרצה המלחמה. הבט מסביב זכריה, אילו יכולת לראות את חבריך ומפקדיך נושקים לגילאי ה-60, לחלקם כבר יש נכדים, אבל אנחנו זוכרים אותך היום לוחם צעיר בן 22 בסך הכל. קרב סולטאן יעקוב היה אחד הקרבות הקשים ביותר שידע צה"ל. ספגנו אבידות, ומעל לכל הכאב הוא על שלושת הנעדרים. היום הזה הוא יום בו מקיימת מדינת ישראל את השבועה על חיילינו, בנינו ובנותינו. היום אנחנו יכולים להעיד בפה מלא שאנחנו עושים הכל, גם את הבלתי נתפס והבלתי ייאמן, כדי לקיים את נדרינו - להשיב את הבנים אשר לא שבו מן הקרב הביתה". 
 

ארונו של באומל. צילום: מרק ישראל סלםארונו של באומל. צילום: מרק ישראל סלם


ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר: "אנחנו זוכרים את אהבתו של יונה לזכריה. זוכרים את הכאב שלו, את הגעגועים, את המסירות שלו עד יומו האחרון. להביא את זכריה הביתה זה מילא את חייו, את יומו ואת לילו, ונהיה תכלית חייו. כמה מצער שאינך פה איתנו יונה כדי לראות את שובו של בנך אהובך. נמצאים כאן איתנו משפחתך ולוחמי הקרב הנושא בסולטאן יעקוב. לפני שעה קלה נפגשתי עם הנשיא פוטין והודיתי לו בחום בשם תושבי ישראל והמשפחה על הסיוע באיתור והשבתו של רס"ל זכריה באומל. החזרת נעדרי סולטאן יעקוב היא משימה קדושה, וממשלות ישראל פעלו למענה ללא לאות". 
 
"ביקשתי מפוטין שיעזור לנו, והוא אמר שיפעל באופן אישי", הוסיף נתניהו. "הוא הנחה את אנשיו והם קיימו מאמץ ממושך כדי להשיג את המטרה. ליוויתי את המאמץ באופן אישי וכך עשו גם אנשינו, שקיימו קשר רציף איתם. כולנו היינו במוסקבה והתרגשנו בטקס הזיכרון והתייחדות במוסקבה כשנמסרו לנו הפריטים האישיים של זכריה. חיילים רוסיים נשאו את תמונתו, והיה שם ארון עם הפריטים עטוף בדגל ישראל. ביממה המטלטלת הזו חוזרת ונשנית, לפי רבים מאזרחי ישראל, מילה אחת - צמרמורת. גם אני הרגשתי צמרמורת כשהתבשרתי שזכריה שוב איתנו". 
לדבריו, "השבת בנינו לגבולם נוגעת בנימים העמוקים ביותר של עמינו. כל ישראל חברים. הוריו של זכריה, יונה ז"ל ומרים, לא נואשו. גם אם יונה איננו כאן - כוחו איתנו. אמש, ברגע מרטיט, נפגשתי בלשכתי עם האחות אסנה ועם אחיו של זכריה שמעון. ראיתי את היגון בעיניהם, ובד בבד חשתי את ההקלה העצומה שלהם על הסרת אי הוודאות. הם אמרו לי 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'. ואני אמרתי להם שחיי משפחות שכולות נחלקות לשניים - לפני ואחרי. אבל הוספתי מיד שבמקרה הזה החיים נחלקים לשלושה - לפני, תוך כדי הציפייה ארוכת השנים, ועכשיו. הלב דואב וקרוע כי אין דבר נורא יותר מכאב השכול. אבל כעת, סוף סוף, הפצע יתחיל להתאחות. נמשיך להשקיע כל מאמץ להחזיר הביתה את חבריו שנפלו איתו בקרב. זוהי מחויבות שאין לה תפוגה". 

בני משפחתו של באומל. צילום: מרק ישראל סלםבני משפחתו של באומל. צילום: מרק ישראל סלם


הרמטכ"ל אביב כוכבי הוסיף: "ירי פגזים, עשן, פצועים והרוגים - והכח נאלץ לשוב לאחור. הקושי היה גדול שבעתיים מפני ששלושה חיילים נותרו בשדה הקרב. זוהי תחושת מועקה כבדה, צורבת, המסרבת להרפות. מרים, שמעון ואסנה, יחד עם יונה ז"ל, לאורך 37 השנים שחלפו מאותו הקרב לא איבדתם את התקווה שישוב. אני מרכין ראש בשם צה"ל כולו ומצדיע לכם על אורך רוח, אצילו ומופת. אני מצדיע קודם כל לך זכריה באומל, לוחם אמיץ, איש של אמונה וערכים, שנאלץ מתוך מסירות ללכת את הדרך עד סופה. מרגע שהובן שחזרנו מהקרב בלעדיהם נפתחה מלחמה מסוג אחר. היא התנהלה בצללים, סמויה מן העין, אך היו בה את כל המאפיינים של לחימה - מקצועיות גבוהה, התמדה ויצירתיות. המבצע להחזרת זכריה בוצע על ידי קהילת המודיעין כולה. זוהי חובתי להודות לכל העוסקים במלאה. השבת לוחמינו אינה רק עניין של אתוס שעליו התחנכנו ועליו אנחנו מחנכים".

את דבריו חתם באומרו כי "הזמן לא מקהה את המחויבות שלנו והשנים לא מעמעמות את אחוות הלוחמים. כל נעדרי צה"ל הם חלק מאתנו, חלק חסר שלא נותן מנוח. 37 שנים הן נצח. המשימה לא הושלמה". 

בהלווייה משתתפים גם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, שרת התרבות מירי רגב ויו"ר זהות משה פייגלין, כמו גם מאות תלמידי רשת בני עקיבא. מנכ"ל מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, אלחנן גלט, אמר לפני ההלווייה כי "הבאת גופתו של החייל הקדוש זכריה באומל הי"ד לקבר ישראל הוא רגע מכונן והיסטורי בתחושת הערבות ההדדית של כלל ישראל. אירוע זה מהווה מסר עמוק ויסודי בימים אלה של מחלוקת וויכוחים לקראת הבחירות הקרבות. השתתפות מאות תלמידינו כנציגים של הרשת בהלוויתו חשובה לנו מאוד ואנו רואים בכך מסר חינוכי ולאומי בסיסי".

כידוע, באומל לחם בקרב סולטאן יעקוב, שהתרחש ב-11 ביוני 1982. בקרב, שנערך מספר שעות לפני הפסקת האש, נהרגו 20 חיילים ישראלים ורבים נפצעו, ובסיומו שלושה חיילים - באומל, יהודה כץ וצבי פלדמן - הוכרזו נעדרים. בדבריו האחרונים של באומל להוריו, שנכתבו על גבי גלויה זמן קצר לפני הקרב, הוא ביקש מספר פריטים אישיים וסיים במילות הרגעה להוריו המודאגים: "אל תדאגו, הכל בסדר, אך נראה שלא אבוא הביתה בקרוב".

דובר צה"ל רונן מנליס חשף היום פרטים נוספים על מבצע השבת גופתו מסוריה, ואמר כי "מדובר היה במבצע משותף של אגף המודיעין של צה"ל וצבא רוסיה, שארך כשנתיים, ובמהלכו ניהלו הצדדים שיח מודיעיני פורה. לדבריו, מי שפעל בשטח זה הצבא הסורי, על סמך מידע מודיעיני של גופי המודיעין של צה"ל". מנליס הסביר כי "במעלה הדרך היו מספר אכזבות, וציין כי המאמצים לאתר נעדרים נוספים יימשכו, זאת מתוך מחויבות למשפחות פלדמן וכץ, שיקיריהם טרם אותרו".