רכילות
השמעה
עצור
את תא”ל תומר בר, ראש מטה חיל האוויר, פגשתי בלשכתו בקריה בתל אביב יומיים לפני פתיחת הסבב התורן ברצועת עזה. שוחחנו בין היתר על המצב בדרום, כמובן מבלי לדעת שכל הגזרה תופגז בתוך זמן קצר.
כמובן שנדרשה שיחה נוספת, שיחת השלמה, לאחר ירי הרקטות לישראל מצד חמאס ותגובת חיל האוויר ברצועה - הסבב האלים ביותר מאז מבצע צוק איתן. למרות הביקורת הציבורית, תא”ל בר, מספר 2 בחיל האוויר, משוכנע שצה”ל עמד בצורה טובה במשימה.
“היינו קרובים להסלמה כוללת, המשוואה הייתה מאוד עדינה”, הוא מנתח. “בקלות היינו יכולים להיות היום עם טילים גם לגוש דן. באנו לכאורה ממקום שבו היינו תלויים בידיו של חמאס. הוא ניסה להשיג את המטרות שלו ויכול היה לגרור אותנו להסלמה. בסבבים האחרונים היו בעיקר תקיפות של יעדים ומפקדות לא מאוישים. עכשיו הם מבינים שנקודת ההתחלה היא אחרת. המשוואה השתנתה. חמאס כבר מבין שיש כאן משהו אחר בנוגע להפעלת הכוח שלנו. קיבלנו יד חופשית לפעול ולקחת יותר סיכונים - הכל בשביל לשבור את המצב הבלתי נסבל בדרום”.
אז השקט יחזיק מעמד?
“המבחן הוא מעכשיו והלאה. האם אפשר ליצור שגרת חיים לתושבי העוטף? האם ההרתעה שלנו תתקיים ולא נהיה שבויים בידי חמאס? אני מעריך שמכאן נמשיך לשמור על התגובה הזאת, במידת הצורך. נקודת המוצא היא שהיינו די שבויים של גחמות חמאס. המצב מיצה את עצמו ולכן החרפנו את התגובה”.
“בקלות היינו יכולים להיות היום עם טילים גם לגוש דן“. עזה מופגזת (צילום: רויטרס)ובכל זאת, בר ער לביקורת – בעיקר מצד תושבי הדרום – על מדיניות הממשלה בשנה האחרונה כלפי פעילות חמאס ברצועה. “מבחינה צבאית אפשר היה להגיע ליותר”, הוא מודה, “אבל עזה היא סוגיה מורכבת מאוד. לאחר המבצע האווירי במבצע עופרת יצוקה, לוחמי היבשה טענו שאפשר לקחת חטיבת חי”ר ותוך שלוש שעות להיות בלב עזה. אוקיי, ומה עושים אחרי זה? היום אנחנו מנסים להביא את חיל האוויר למקסימום מיצוי היכולת מול התכלית שהוגדרה לנו. תקיפת מבנים מפונים ללא פגיעה בפעילי הטרור, ושמירה על כשירות לפגוע בשרשרת הפיקוד של חמאס בפעולה כירורגית”.
יש אנשים שלא מבינים למה צריך ליידע את חמאס לפני הפגזת מבנים כדי שיתפנו. רואים בזה נרפות.
“אני שולח לוחמים לפעולה גם עם היבט ערכי ומוסרי. זו התשתית הכי חזקה של המדינה שלנו. אתה מבצע את המשימה באופן הכי טוב שאתה יכול, ומצד שני עושה הכל לא לפגוע במי שלא צריך. מבחינתי זאת עוצמה. אי אפשר לזנוח את השיח הערכי. מפעילי כלי הטיס הבלתי מאוישים, למשל, צופים בלחימה דרך העיניים שלהם. רואים את הילד יוצא עכשיו מהבית אחרי שעשית ‘הקש בגג’. הם מבינים את החשיבות של הנושא”.
באוויר וביבשה
תא”ל בר, בן 50, נולד בכפר יהושע בעמק יזרעאל למשפחה של חקלאים. בן חמישי, אחריו נולדה עוד אחות. רוב אחיו שירתו דווקא בחטיבות חי”ר: צנחנים וגולני. היום הוא מתגורר ביישובי גדרות, נשוי לטלי ולהם ארבעה ילדים - שני בנים ושתי בנות.
הראיון, כאמור, התקיים לפני שהדרום בער. לישראל יש אתגרים נוספים, כמו איראן וחזבאללה. מדובר כאן בהתמודדות שונה לחלוטין: מדינה ששואפת להשיג נשק גרעיני, וארגון טרור שמתעצם צבאית כל העת.
תא”ל בר אומר שאפשר להגיע להכרעה ברורה מול חזבאללה. את המסקנה הזו הוא מסיק ממלחמת לבנון השנייה, בה נטל חלק כמפקד טייסת. בר אומר שחיל האוויר לא יכול לפעול לבד, דרוש שילוב של כל כוחות צה”ל כדי ליצור מכפילי כוח. ככה, הוא משוכנע, יהיה קשה מאוד לעצור את צה”ל במלחמה הבאה.
“זו הייתה הפעם הראשונה שלמעשה חווינו פעולה צבאית של ארגון טרור”, בר מסביר. “כמפקד טייסת, היה לי חסר מודיעין עמוק יותר של הכרת האויב: איפה אפשר לפגוע בו בעוצמה. במלחמת לבנון השנייה היינו טובים מבחינה טקטית, אבל היום אנחנו מבינים הרבה יותר טוב מה צריך לעשות מול ארגוני טרור בסדר גודל כזה. איך לפגוע בהם, אף על פי שהם מסתתרים באזורים מיושבים”.
“הפעם הראשונה שחווינו פעולה צבאית של ארגון טרור''. כוח צה''ל במלחמת לבנון השנייה (צילום: פייר תרג'מן, פלאש 90)תא”ל בר מספק דוגמה מפתיעה ומרתקת למה הוא מתכוון. מזכ”ל חזבאללה חסן נסראללה היה על הכוונת של הטייסת שלו במלחמת לבנון השנייה. טייסיו היו קרובים מאוד לבצע את המשימה שהוטלה עליהם. מדובר היה במשימת חיסול, לא מטרה מזדמנת. חיפשו את האיש.
“רדפנו אחרי נסראללה בביירות בהרבה מאוד מקומות, עם חימושים מיוחדים, עם דברים שאז הופיעו לראשונה. אבל זה לא היה עד הסוף מבחינת הצירוף של המודיעין והאש איפה שהיינו צריכים. היינו קרובים. אני אישית טסתי עם הטייסת והייתי מעורב בזה. אתה תמיד נשאר עם התחושה שאם זה היה מצליח, היית יכול לשנות את המציאות”.
הוא הבין שהייתם קרובים?
“כן, בוודאות כן”.
ניצחון בגזרה הצפונית, כאמור, יגיע לדעת בר רק משילוב אמיתי של כל הכוחות: התמרון היבשתי חיוני כבר בשלבים הראשונים של המלחמה. עמדה זו שונה לחלוטין ביחס לתוכניות שהציג חיל האוויר במלחמת לבנון השנייה. “מכת האש הראשונה שלנו במלחמה הבאה תהיה עוצמתית, בשילוב מודיעין”, הוא מסביר. “אם פעם חיל האוויר טען שקודם כל צריך להשיג עליונות אווירית, היום אנחנו מבינים שהכל צריך להתבצע יחד, בעצימות מאוד גבוהה”.
עד כמה המכה הזו תהיה חזקה? הרי גם חזבאללה משתפר מיום ליום.
“עוצמות אחרות לחלוטין ממה שהאויב חווה בלבנון השנייה. יש לצבא יכולת קטלנית. אנחנו מאמינים שנצליח לקזז את היכולת המשמעותית של הארגון לפגוע בנו, הרקטות. נהיה חזקים בהגנה, אבל נדע מהר מאוד להגיע אל האויב, להוציא אותו משיווי משקל. פשוט נפגע בו, בתשתיות שלו, באנשים שלו, בפיקוד שלו, בנכסים החשובים שלו. זה יהיה בסדרי גודל שעוד לא ראינו”.
ניתן להגיע לניצחון מובהק מול חזבאללה? “כן, אפשר להגיע לניצחון מובהק גם מול ארגון טרור. אין פתרון קסם בפעולה בודדת או במאמץ אחד, אבל בשילוב נכון אפשר לשנות את התמונה. חשוב להבין: זו אינה מלחמה טוטאלית, זה לא תקיעת דגל על הבונקר של נסראללה וצילום שיעטר את כותרות העיתונים למחרת בבוקר”.
עד כמה ממשלת לבנון נושאת באחריות למעשי חזבאללה? התשתיות המדינתיות גם יהיו על הכוונת שלכם במלחמה הבאה?
“מרגע שחזבאללה הוא חלק בלי נפרד מהממשלה הלבנונית, אי אפשר להפריד בין השניים. כל מה שישרת ניצחון מובהק של ישראל, כל מה שיתרום ברמה האופרטיבית למהלכים צבאיים, בוודאי נמצא על השולחן. האחריות של לבנון היא גם במצב מלחמה. תשתיות לבנון הן חלק מהתוכנית וחלק ממדרגות הפעולה של צה”ל. זה חלק משלם שאמור לייצר אפקט יותר משמעותי”.
חסן נסראללה (צילום: רויטרס)איך נמנעים מפגיעה קשה באוכלוסייה אזרחית?
“תשתיות של חיזבאללה נמצאות בלב אזורים אורבניים, מאוכלסים מאוד. נעשה כל מה שאפשר כדי לעשות את ההפרדה, שהיא מאוד קשה. מסובך לדעת מי האויב שלך ומי לא. לפעמים הם במרחק של חדר או בתוך החדר עצמו”.
במערכת הביטחון לוקחים בחשבון שעימות עתידי עם חזבאללה יזלוג לגזרה הסורית. תא”ל בר מאמין ביכולת של צה”ל וחיל האוויר להתמודד עם האתגר הכפול. “מאז ומעולם חיל האוויר מתמודד בכמה חזיתות במקביל”, הוא אומר. “זה סוג של תעודת ביטוח למדינת ישראל”.
טייסי חיל האוויר נדרשים להתמודד עם סוללות הגנה אוויריות מתקדמות המוצבות בסוריה, S-300, שיש להן משמעות להיבטים הקשורים בעליונות אווירית. “אם סוריה תהיה בפנים, חיל האוויר ידע לפעול בצורה די מהירה", הוא אומר. "אנחנו מכינים את עצמנו לנטרל מה שצריך ולהשיג חופש פעולה בכל נקודת זמן בלחימה”.
גם כאשר יופעלו יכולות של רוסיה על אדמת סוריה?
“אני רוצה להפריד את הרוסים. הם לא אויב שלנו, מדובר במעצמה שנמצאת באזור. בכל מצב של מלחמה באזור, אנחנו לא רואים מצב בו סוריה מתערבת מצד אחד, ומהצד השני אנחנו לא פועלים נגדה. כל סוללה שתאיים על חופש הפעולה שלנו ועל היכולת למלא את המשימה יכולה למצוא את עצמה מותקפת. כבר היום אנחנו פועלים כדי שלא יהיה חיזבאללה 2 בסוריה ולא מיליציות איראניות. עושים הכל כדי שלא תהיה נוכחות איראנית על אדמתה. הנחישות שאנחנו מפגינים בנושא עושה את שלה, אבל זה עדיין לא סוף הסיפור”.
שאלת כשירות סוללת ההגנה האווירית המתקדמת שהעניקו הרוסים לסורים עולה לא פעם לסדר היום. תא”ל בר מאשר את הפרסום במעריב שלמעשה המערכת מבצעית לחלוטין. “אבל לא נכון להיכנס לסוגיה האם היא מופעלת לחלוטין על ידי הסורים, או תחת בקרה ופיקוח של הרוסים”, הוא מוסיף. “בכל מקרה צריך להיערך לכך שמחר בבוקר זה מופעל. עקרונית המערכת פועלת, לא חסר לה שום מרכיב לפני שיגור על מטוס שלנו”.
למעשה, תהליך ההכשרה של הסורים הסתיים?
“למעשה כן. אולי זה יימשך להכשרה של עוד צוותים, אולי תהליך הלימוד שנמשך מספר חודשים הסתיים”.
הזדמנות מדינית
2018 עמדה בסימן הפעילות האינטנסיבית של חיל האוויר בסוריה כנגד ההתבססות האיראנית. זו אולי השנה המבצעית ביותר של חיל אוויר מאז ומעולם, שלא בתקופת מלחמה. תא”ל בר סבור שהנחישות של טהרן עדיין נמשכת, היא לא תוותר בקלות, אבל מצד שני הוא משוכנע שהפעילות של חיל אוויר שיבשה לאיראנים את התוכניות.
“בגלל הרגישות אנחנו פועלים בצורה כירורגית”, הוא אומר. “אני חושב שזה מייצר הזדמנויות לדרג המדיני להביא אולי לשינוי שיתרום לכך שבסופו של דבר לא תהיה שם נוכחות איראנית. אתה מייצר חלון הזדמנויות מורכב, אתה צריך להישאר מתחת לרף המלחמה. יש כאן שיתופי פעולה, תיאומים, מעצמות שפועלות והרבה מאוד אינטרסים".
אבל מבחינת ישראל, הסוגיה האיראנית מתחילה קודם כל בגרעין. ראש הממשלה נתניהו הוביל קו מאוד תקיף נגד ההסכם, ויציאת ארצות הברית ממנו עשויה להוביל את טהרן להחלטה לחזור שוב לתוכנית שלה ולפרוץ קדימה. למצב זה, באופן טבעי, יש השלכות על פעילות חיל האוויר. תא”ל בר אומר בנושא זה ש”את איראן מעולם לא עזבנו”.
אתם עוסקים בזה יותר היום? תוכניות, אימונים?
“יותר, ובכל מיני היבטים, למשל בניין כוח. אם נגיע בסוף לסיטואציה שהאיראנים, מסיבות כאלה ואחרות, מחליטים להפר כל הבנה ולהסתער על הגרעין – נצטרך לראות שאנחנו יכולים לספק מענה צבאי, למקרה שנידרש”.
