פרס ביטחון ישראל, המוענק מדי שנה ליחידים או לגופים עבור פעילות שתרמה להגברת הביטחון של מדינת ישראל, יוענק השנה לצוות המוסד שביצע את הפריצה לארכיון הגרעין באיראן. כזכור, כאשר חשף ראש הממשלה בנימין נתניהו את ממצאי הפעולה ועצם קיומה, היא עוררה התפעלות רבה מגודל ההישג המודיעיני והמבצעי של ישראל.



כזכור, סוכני המוסד הצליחו להביא לישראל אלפי מסמכים ונתונים הנוגעים לתוכנית הגרעין האיראנית, אותם חשף נתניהו במסיבת עיתונאים בסוף חודש אפריל 2018. על סיפור המבצע הופק הסרט "פריצה בלב טהראן", ועל אף שלא הצליח להשפיע על מדינות האיחוד האירופי לפרוש מהסכם הגרעין עם איראן, הוא עורר הערכה והתפעלות רבה בעולם בכל הנוגע למודיעין הישראלי.

על פי פרסומים בכלי התקשורת בעולם, לפריצה למחסני הגרעין היה חלון זמן של שש וחצי שעות בלבד, במהלכה יכלו הסוכנים להיכנס למבנה, וזאת כדי להתחמק מהאבטחה של האיראנים במתקן שבו הוחזקו סודות הגרעין. בזמן הזה, היה על הסוכנים לפרוץ את שתי דלתות המבנה, ולשלוף את הכספות, שבהן הנתונים על הגרעין האיראני נשמר. כדי לפרוץ את הכספות, השתמשו הסוכנים במבערים שמגיעים לכ-2,000 מעלות והתיכו את דלתותיהן. 

מתקן גרעין באיראן, צילום מסך

 
למרות ההצלחה בפריצה למתקן, נאלצו הסוכנים להשאיר חלק מהכספות ללא שנפתחו, אך בזכות מידע פנימי, ידעו הפורצים בדיוק לאילו כספות לגשת. לאחר ששומר הבוקר הגיע, בשעה 07:00 למשמרתו, וגילה את הפריצה, כבר לא נותר מהסוכנים זכר. השומר הפעיל את האזעקה, ועשרות אלפי אנשי ביטחון איראנים החלו בחיפושים אחר הפורצים, אך למרות הקשיים, הצליחו הסוכנים להבריח את המסמכים, שחשפו את תוכנית הגרעין האיראנית במערומיה.
במידה רבה, על פי הניו יורק טיימס, דווקא מאמצי איראן להסתיר את הארכיון, ולהסוות אותו כמתקן אזרחי ותמים, הובילו להיתכנות המבצע המסובך. כחלק מהמאמצים שלא לחשוף את מטרת המבנה, לא הוצבה עליו שמירה במשך כל שעות היממה, מה שאפשר לסוכני המוסד את חלון ההזדמנויות לפרוץ למבנה, לגנוב את המסמכים, ולצאת ממנו ללא פגע.